גזר דין בתיק פ 8241/05

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977. כתב האישום המתוקן מלמד כי ביום 9.8.05, בסמוך לשעה 18:00, טיילו הנאשם, שבתאי אישמאילוב ואדם אחר, אשר זהותו אינה ידועה למאשימה, באזור כיכר הסיטי באשדוד. באותה עת עבר במקום המתלונן, פועל זר מסין, כשהוא רכוב על אופניו. הנאשם, יחד עם האחרים, תקפו את המתלונן ושדדו אותו כשהנאשם ושבתאי עמדו מול המתלונן וחסמו את דרכו ומיד לאחר מכן תפסו אותו משני צידיו ואחזו בו בחוזקה. או אז, הוציא הנאשם מחזקת המתלונן את הנרתיק של המתלונן ונטל מתוכו את מכשיר הפלאפון השייך למתלונן ללא הסכמתו. במקביל, ובעוד שבתאי אוחז במתלונן בחוזקה והנאשם עומד לצידו, ניגש אל המתלונן הבחור האחר, בעט בבטנו של המתלונן באמצעות רגלו ונתן לו אגרוף בעין ימין. בשלב זה הבחין האחר בארנקו של המתלונן שהיה קשור למכנסיו באמצעות שרשרת מברזל. או אז, ניסה האחר למשוך את הארנק בכח אך המתלונן התקפל על מנת להגן על רכושו. כתוצאה מן המאבק נקרעה השרשרת. מיד לאחר מכן ברחו הנאשם והאחרים ביחד עם מכשיר הפלאפון השייך למתלונן.

כתוצאה מן המעשים כמפורט לעיל, נגרמו למתלונן שטף דם ונפיחות מסביב לעין ימין ורגישות מעל הצלעות מימין.

2.      התביעה, בטיעוניה לעונש, ביקשה לראות את נסיבות אירוע השוד כנסיבות חמורות ביותר בפרט לנוכח העובדה כי הנאשם חבר יחד עם שניים אחרים לתקוף את המתלונן ולשדוד אותו כשהם מנצלים את היתרון הכמותי של גודל קבוצתם אל מול יחידותו של המתלונן כמו גם את גורם ההפתעה ותוקפים את המתלונן, אשר רכב לתומו על אופניו, ומכים וחובלים בו.

התובעת ציינה כי לנאשם רישום פלילי ללא הרשעה בעבירה  של החזקת סכין וסחיטה באיומים וכן הרשעה בעבירת סמים ואלימות.

התובעת ביקשה להדגיש את מסוכנותו של הנאשם, אותה ביקשה ללמוד הן מחומרת מעשיו בנסיבות האירוע דנן והן מעברו הפלילי. כך ציינה, כי יומיים לאחר שבית המשפט לנוער עשה עמו חסד ולא הרשיעו בעבירת האלימות בה הודה נמצא הוא מעורב בעבירת אלימות נוספת, כמפורט בגזר הדין אשר ניתן בעניינו  בתיק 264/05 של בית המשפט השלום באשדוד, מכוחו תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

במכלול הנסיבות עתרה התובעת להשית על הנאשם ענישה מוחשית לתקופת מאסר ממושכת מאחורי סורג ובריח כשהיא מדגישה את מרכיב הגמול וההרתעה הגוברים לטענתה על כל נסיבה אישית של הנאשם.

3.      מטעם ההגנה באה בפני עדותה הנוגעת של אמו של הנאשם אשר גוללה בפני את נסיבות חייו של הנאשם. לדבריה עלתה היא ארצה עם הנאשם, עת היה נער צעיר, לאחר תקופה קשה של מלחמה רעב וסבל אותה חוו בארץ  מוצאם בצ'צ'ניה, מלחמה בה נעלם אביו של הנאשם, כמו גם רבים אחרים חברים וקרובי משפחה. לדברי האם חווה הנאשם את חווית המלחמה והעלמותו של האב באופן קשה והפך לאדם סגור אשר התקשה לחלוק ולהתמודד עם קשייו. ביקשה האם לקחת אחריות על כי לא השכילה להבין כי בנה זקוק לעזרת פסיכולוג ובהעדר עזרה זו פנה הוא לעולם הסמים שם מצא נחמה לכאביו ומכאוביו. לדבריה מאז נעצר בתיק הנדון ולאחר שהשתלב במרכז הגמילה נפתח הוא לראשונה בפניה ובפני בני המשפחה ולראשונה אף ראתה אותו בוכה ומדבר על הסבל והקשיים שחווה כנער. הוסיפה וציינה האם כי לאחרונה אף עוסק הבן בכתיבת ספרים ולומד כמו גם שר ומנגן, כשבדרך זו מתמודד הוא עם כאביו.  לדבריה, עשה בנה כברת דרך ארוכה וביקשה כי בית המשפט לא ימצה עמו את הדין, יתחשב בנסיבות אשר הביאו אותו לבצע את העבירה החמורה כמו גם יאפשר לו להמשיך במסלול השיקומי בו החל בסיוע שירות המבחן.

4.      באת כוח הנאשם אף היא הוסיפה וטענה בזכות הנאשם. הדגישה הסנגורית כי הנאשם הינו בחור צעיר כבן 19 אשר עלה ארצה בגיל 14 ממקום הולדתו צ'צ'ניה. חזרה והדגישה הסנגורית את הימים הקשים אותם חווה מאז היותו בן שנתיים ועד אשר עלה ארצה, בימים בהם היה עד למלחמה קשה ועקובה מדם בהם נהרגו אנשים באכזריות ואביו, מולידו, נעלם אף הוא באותה מלחמה. ציינה הסנגורית כי האם מטופלת אצל פסיכולוג ואילו הבן נדחק הצידה ולא זכה לכל טיפול מסייע מאז עלה ארצה. כך התגלגל לעולם הסמים כבר בהיותו נער כבן 14 כשלאורך השנים הכחיש את השימוש בסמים ודחה כל ניסיון לקבלת עזרה. ציינה הסנגורית כי מאז נעצר הנאשם בתיק זה ולאחר שבילה כחודשיים ימים מאחורי סורג ובריח, חל שינוי בנאשם בכל הנוגע לתפיסת עולמו בקבלת אחריות למעשיו ומאז חודש ספטמבר 2005, שאז שולב במרכז לגמילה מסמים מסוכנים, ועד היום פוקד הוא את מרכז הגמילה ואת התוכניות הטיפוליות שבמרכז בהתמדה רבה הראויה לציון, עליה אף מצביע שירות המבחן. לאור דברים אלו ביקשה הסנגורית כי בית המשפט לא יפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם ויבחר בדרך הטיפולית כפי שהמליץ עליה שירות המבחן.

5.      שירות המבחן, אשר הניח תסקיר בפני בעניינו של הנאשם פרס בפני את נסיבותיו האישיות של הנאשם ופרט את ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם מאז שוחרר ממעצרו ועבר תהליך ארוך וממושך של גמילה מסמים מסוכנים, הליך בו גילה מוטיבציה רבה. כמו כן מצא לנכון שירות המבחן לציין כי הנאשם מתמיד בטיפול פרטני במסגרת שירות המבחן והתנהלותו מלמדת על מוטיבציה ונכונות לעבוד על קשייו ועל התמכרותו ולעשות שינוי ממשי באורחות חייו. לנוכח דברים אלו, המליץ שירות המבחן לתת עדיפות לאלטרנטיבה הטיפולית ולהימנע משליחתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח.

6.      גם הנאשם, אשר ביקש לומר מספר מילים, כחלק מטיעוניו לעונש, חזר והביע חרטה עמוקה על המעשה אותו ביצע כשהוא מציין כי עד לאירוע נשוא כתב האישום אשר הביא למעצרו ובהמשך לתחילת שיקומו, היה הוא בעולם שכולו חלום ולא מציאות, עולם בו לא אחת ביקש לפגוע בעצמו כדי לשים קץ לסבל ולכאב אותו נשא עמו ולא ידע כיצד לעבדו. הנאשם אף השכיל לציין, כי "בזכות" המקרה הנדון זכה הוא לתשומת הלב לפיקוח ולטיפול לו נזקק.

7.      העבירה בה נמצא הנאשם מורשע הינה עבירה חמורה ביותר בספר החוקים. הנאשם יחד עם חבריו ביצע מעשה שוד אלים כלפי מתלונן תם לב כשהם מנצלים את היתרון הכמותי דהיינו, כי היו הם שלושה אשר תקפו את המתלונן לאחר שהפתיעו אותו ונקטו נגדו באלימות אכזרית. בנסיבות שכאלו וברבים מן המקרים שבאו בפני בתי המשפט ננקטה מדיניות של ענישה מחמירה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, לתקופה ממושכת אשר מבטאת את סלידתו של בית המשפט והמשקפת את סלידתה של החברה ממעשי אלימות שכאלה.

בנסיבות העניין שבפני נתתי את הדעת למהלך האירוע והתחשבתי בעובדה כי לא היה זה הנאשם אשר נקט באלימות גופה כלפי המתלונן. אך, לא התעלמתי מן העובדה כי בסיועו של הנאשם חבל האחר במתלונן באופן קשה. התייחסתי לתעוזה הרבה שבמעשה הנאשם, לאכזריות ולבוטות כלפי קניינו של המתלונן, כפי שנלמד ממעשיו.

יחד עם זאת, התקשיתי להתעלם מטיעוני ההגנה אשר היה בהם כדי לפרוס בפני את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם אשר הביאו אותו בגיל כה צעיר לצרוך סמים מסוכנים, סמים אותם צרך עוד בארץ מולדתו, באופן אינטנסיבי, כבר מגיל 13,  ובכמויות גדולות כשכלל הנסיבות מלמדות כי הסמים היו מבחינתו מפלט זמין ומהיר מן הסבל, הכאב  והמועקה  הקשה עמה התמודד לנוכח תוצאות המלחמה והעלמות אביו אותם חווה.

לאחר לא מעט לבטים קשים בתיק זה, בפרט לנוכח נסיבות ביצוע העבירה והרשעותיו הקודמות של הנאשם אל מול נסיבותיו האישיות מצאתי לנכון להעדיף את נסיבותיו האישיות של הנאשם ולבחור בדרך שיקום וזאת בפרט לנוכח ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם וכדי לא לגדוע הליך שכזה, ולראות במקרה הנדון כמקרה חריג ויוצא דופן המחייב סטייה ממדיניות הענישה הראויה בנסיבות של ביצוע עבירות שכאלה.

התחשבותי בנאשם תבוא לידי ביטוי במשך תקופת המאסר אשר תושת עליו.

8.      לאור כל האמור לעיל, ובאיזון כל האינטרסים הנני משיתה עליו את העונשים הבאים:

א.      אני מפעילה את המאסר המותנה בן 8 חודשים אשר הושת על הנאשם בת.פ. 264/05 (שלום אשדוד).

ב.      אני משיתה עליו מאסר של 8 חודשים.

ג.       המאסרים הנ"ל ירוצו בחופף כך שהנאשם ירצה עונש מאסר בן 8 חודשים בהפחתת ימי מעצרו. (מיום 9.8.05 עד 16.11.05).