גזר דין בתיק פ 8226/05

1.         כתב האישום

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן בשנית, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977  ובעבירה של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, עבירה לפי סעיפים 10+62 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961.

הודאת הנאשמת באה בעקבות הסדר טיעון ולפיו, יוחסו לנאשמת העבירות הנ"ל בכתב האישום המתוקן בשנית, חלף העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

2.         על פי עובדות כתב האישום, לנאשמת אין רישיון נהיגה. בלילה שבין 30/7/05-31 בשעה 03:50 לערך, נכנסה הנאשמת כשהיא שתויה לרכב ליד חניה של מלון דן באילת. שוטר, אשר הבחין בנאשמת, ניסה לעצור בעדה, אולם הנאשמת שלבה להילוך אחורי ותוך כדי נסיעה אחורנית פגעה בניידת שחנתה במקום.

            לאחר מכן, החלה הנאשמת בנסיעה פרועה לעבר השוטר, אשר נאלץ לקפוץ הצידה, כדי לא להיפגע. הנאשמת המשיכה בנסיעה מהירה ופרועה לכיוון העיר אילת, תוך שהשוטר דולק אחריה.

            רכב משטרתי נוסף הצטרף למרדף אחר הנאשמת והורה לה לעצור, באמצעות הפעלת אורות כחולים ומערכת כריזה, אך הנאשמת לא שעתה להוראות הניידת והמשיכה בנסיעה פרועה ברחובות העיר אילת. במהלך נסיעתה, התעלמה הנאשמת מניידות משטרה שניסו לחסום את נתיב נסיעתה והמשיכה לנסוע במהירות ובפרעות, כאשר כל העת דולקות אחריה ניידות משטרה.

כשנסעה הנאשמת בניגוד לכיוון התנועה, נאלצו רכבים אשר נסעו כחוק במסלול נסיעתה, לבלום בפתאומיות ולסטות בחדות, כדי למנוע תאונה.

ניידות נוספות ניסו לחסום את נתיב נסיעתה, אך הנאשמת התעלמה מהם, עד אשר לבסוף נעצרה ברחוב ללא מוצא. כשניגש אליה שוטר, החלה הנאשמת לנסוע אחורנית, פגעה ברכב חונה וגרמה לו נזק בסך 2,000 ש"ח.

3.         מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינה של הנאשמת עולה, כי הנאשמת, בת 22 בקירוב, רווקה, בת בכורה לאם חד הורית ולה שתי אחיות. מזה כחצי שנה עובדת הנאשמת במספרה באילת.

             מגיל 12 עד גיל 18, שהתה הנאשמת בפנימייה אליה הוצאה על ידי רשויות הרווחה, על רקע אלימות קשה. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד ונאמר עליה בחוות הדעת של העובדת הסוציאלית בפנימייה : "מורן נערה אינטליגנטית וחיובית שהשתנתה והתפתחה רבות מאז שהגיעה ל"נרדים". למורן חשוב להצליח בחיים, על אף שהחיים לא האירו לה פנים."

הנאשמת שרתה שירות צבאי מלא, בתפקיד אבטחה בחיל הים, תפקיד שמהווה עבורה מקור גאווה.

קצינת המבחן התרשמה מבחורה בעלת אינטליגנציה תקינה, בעלת כוחות לתפקוד בתחום התעסוקתי, אשר על רקע העזובה וההזנחה הרגשית, פיתחה התנהגויות אימפולסיביות לשם הישרדות.

במהלך הקשר הטיפולי עם שירות המבחן, ערכה הנאשמת מאמצים לשתף פעולה, אך בעיקר היתה מרוכזת בביסוס תעסוקה וההתרשמות היא כי הנאשמת עדיין מוגבלת ביכולתה לתת אמון מלא בגורמי טיפול ובשלב זה של חייה, אינה יכולה לטפל בכל הרמות בפגיעות העמוקה שארעה, עקב נסיבות חייה.

יחד עם זאת, העריכה קצינת המבחן כי ההליך המשפטי והמערך הטיפולי, אפשר לנאשמת תהליך של הפקת לקחים ורכישת דרכי התמודדות יעילות יותר למצבי דחק. 

בהתייחסותה לעבירות הנדונות, הנאשמת לוקחת אחריות מלאה על ביצוען. לדבריה, טרם ביצוע העבירה, שהתה עם חברה במועדון לילה. במהלך הבילוי צרכה אלכוהול ונקלעה לאירוע בעל אופי של פגיעה מינית בה, לתפיסתה, בשירותי המועדון. הנאשמת הרגישה צורך לברוח מהמקום לקחה את מפתחות רכבה של חברתה, מבלי שהיה לה רישיון. המרדף של המשטרה הגביר בה את מצב המצוקה, הפחד והבלבול והוביל לכל האירועים הנדונים.

בהתחשב בגילה הצעיר, בהעדר עבר פלילי, בנסיבות חייה המתוארות וביציבות במצבה היום ובשל הרושם כי עונש חמור כמאסר בפועל יהווה עבור הנאשמת משבר אקוטי, יחשוף אותה לחברה עבריינית ויפגום במאמציה לבסס את חייה הבוגרים באופן נורמטיבי, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, אשר יהווה עבורה עונש מוחשי, מרתיע ומציב גבולות, לצד מאסר מותנה ארוך ומשמעותי.

4.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, כעולה מעובדות כתב האישום,  בהן הודתה הנאשמת. לדבריה, מדובר במרדף ארוך ומסוכן, הכולל נסיעה מהירה ופרועה, פגיעה בניידת, סיכון שוטר, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, מרדף אשר במהלכו קמה סכנה ממשית, הן לחיים והן לגרימת נזק למכוניות.

            המרדף הופסק, כשהנאשמת הגיעה לרחוב ללא מוצא ושתי הניידות, שדלקו אחריה, הגיעו אף הן לשם. אולם גם בכך לא עצרה הנאשמת, אלא החלה לנסוע אחורנית, אז התנגשה ברכב חונה.