גזר דין בתיק פ 8224/07

כללי

1.         הנאשם הובא לדין בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"), פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334+335 (א) לחוק, החזקת סכין, לפי סעיף 186 (א) לחוק, תקיפה, לפי סעיף  379 לחוק ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק,

2.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הגישה התביעה כתב אישום מתוקן, בו הוכנסו שינויים מסויימים בעובדות ובהוראות החיקוק ביחס לכתב האישום המקורי, והנאשם הודה בעובדותיו.

3.         אלה עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן:

בתאריך 21/07/07, בסמוך לשעה 3 לפנות בוקר, הגיעו הנאשם וחברתו למועדון ה"וייו" באילת. בכניסה למועדון ביקש מאבטח המועדון, אנטולי יאמפולסקי (להלן: "המתלונן"), מהנאשם לרכוש לחברתו כרטיס כניסה. הנאשם התעלם מבקשת המאבטח ומשך את חברתו אל תוך המועדון. המתלונן פנה אל חברתו של הנאשם, ובתגובה הכה הנאשם את המתלונן בראשו. המתלונן דחף את הנאשם, ואז תפס הנאשם את המתלונן בחולצתו ובעט ברגליו בבטנו של המתלונן.

כרבע שעה מאוחר יותר, שב הנאשם אל המועדון כשהוא חמוש בסכין, ודקר מאבטח אחר במועדון, בבטנו. כתוצאה מכך נגרמו למאבטח חתך ברוחב 5-6 ס"מ בדופן הבטן ונקב במעי הדק. משהתגונן המאבטח מפני הנאשם, חתך הנאשם, באמצעות הסכין, את אגודל ידו הימנית של המאבטח. המאבטח הובהל לבית החולים, שם נותח ואושפז.

4.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, כאמור, הוא הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333+335 (א)(1) לחוק, החזקת סכין, לפי סעיף 186 (א) לחוק ותקיפה, לפי סעיף 379 לחוק.

טענות הצדדים

1.         כחלק מהסדר הטיעון, עתרו הצדדים להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים החל מיום מעצרו - ה 21.07.07 , להפעיל עונש מאסר על תנאי של 10 חודשים - שהוטל עליו ביום 01.11.05 בת.פ. 517/05 של בית המשפט המחוזי לנוער ב"ש, באופן חופף לעונש המאסר שיוטל עליו בתיק זה, להטיל עליו מאסר מותנה משמעותי וכן פיצוי למתלונן בסך 29,000 ש"ח וקנס בסך 1000 ש"ח.

2.         ב"כ התביעה טענה, כי העונש המוצע מאזן כראוי בין חומרת העבירות מחד וגילו הצעיר של הנאשם ולקיחת האחריות על מעשיו, מאידך. היא ביקשה לאשר הסדר הטיעון.

3.         ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם  בן 20, שוהה כבר 8 חודשים בתנאי מעצר קשים, לוקח אחריות על מעשיו וחש בושה וחרטה. היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן בו נאמר כי הנאשם ביצע את העבירה על רקע של תסכול רגעי.

הודאתו חסכה זמן שיפוטי. כתב האישום תוקן משמעותית, והאינטרס הציבורי הוא 

לשקם הנאשם. לטענתה, עונש המאסר עליו ממליצים הצדדים הינו גבוה ואינו חורג

       מהעונש המקובל למקרים אלה. היא ביקשה לאשר את הסדר הטיעון.

4.         הנאשם עצמו הביע חרטה וצער על מעשיו.

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן הגיש תסקיר אודות הנאשם ממנו עולה כי הנאשם בן 20, רווק, סיים 11 שנות לימוד ולא גויס לצבא בשל עברו הפלילי, על אף שעשה מאמצים להתגייס. טרם מעצרו התגורר בבית הוריו ועבד כמפעיל מתקנים ב"עיר המלכים" באילת.

            שירות המבחן התרשם כי המדובר בבחור המתפקד בתחומי חייו באופן תקין, אך מתקשה להתמודד עם תחושות לחץ, כעס והשפלה, ומגיב להן באופן חסר שליטה ואלים. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן מערכת יחסים קרובה עם משפחתו.

            בהתייחסו לעבירות, לקח הנאשם אחריות מלאה על ביצוען והביע בושה וחרטה. כמו כן הכיר בעובדה כי אלכוהול משפיע עליו לרעה, כך שאינו מצליח לשלוט בהתנהגותו.