גזר דין בתיק פ 8220/05

שני הנאשמים הודו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן,  ונקבע כי הם ביצעו את העבירות המיוחסות להם שם, החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי סעיף 497 לחוק הנ"ל.

ביחס לנאשם 2, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, נקבע כי הוא ביצע את המעשים שיוחסו לו, ואילו נאשם 1 הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירות אלה.

כתב האישום כנגד הנאשם השלישי בוטל במסגרת הסדר הטיעון.

ביחס לשני הנאשמים, הטיעונים לעונש מתייחסים גם לשאלת ההרשעה.

עפ"י העובדות שבהן הודו הנאשמים, הפרשה נשוא כתה"א, לידתה בארועים שסביב המחאה שיזמו חוגים וגופים פוליטיים על מנת לסכל את הכוונה להוציא אל הפועל את "תוכנית ההתנתקות" שעליה החליטה ממשלת ישראל באמצע 2005.

עובר לתאריך הרלבנטי לכתה"א, שהוא 18.7.05, תיכננה מועצת יש"ע עצרת מחאה כנגד התוכנית הנ"ל, שבמסגרתה החליטה הממשלה על פינוי ישובי גוש קטיף ו-4 ישובים בצפון השומרון.

במסגרת המחאה תוכננה עצרת ברחבת קבר הבבא סאלי בנתיבות, ובסיומה צעדה לעבר מחסום כיסופים.

בתאריך 18.7.05, או בסמוך לכך, נקשר קשר לפיו במסגרת הצעדה יפגעו חלק מהמשתתפים בעבודתם של כוחות הבטחון בכך שיניחו מסמרי ברזל מכופפים ["נינג'ות"] על צירי הדרך וימנעו מהם לנוע ממקום למקום, יוציאו אוויר מגלגלי רכבי כוחות הבטחון, יחתכו גדרות הבטחון סביב גוש קטיף בעזרת מגזרי תייל, ע"מ לאפשר כניסה לגוש ולהכשיל את פעולות כוחות הבטחון.

בנסיבות אלה, וכדי לאפשר עשיית המעשים הללו, החזיקו הנאשמים באמצעים שונים - כיסויי מתכת דמויי עט המכילים להב או אולר, דוקרנים מאולתרים עם ידית מעץ, חולצי ונטילים, עשרות "נינג'ות", מגזרי תייל גדולים ובינוניים, קאטרים חשמליים, מגזרי תייל קטנים, מפות של האזור ומכשירי קשר וכן עלונים הנושאים קריאה לחיילים לעצור.

מקצת האמצעים הללו היו ברשות הנאשמים בכמות גדולה, כך למשל 120 מגזרי תייל קטנים ו-30 בינוניים, 27 דוקרנים ו-48 "נינג'ות".

הציוד הזה נתפס בחזקתם ביום האמור בשעה 21:05, בתוך רכב שחנה ברחבת השוק העירוני בנתיבות, במסלול הצעדה האמורה.

כל זאת, עפ"י כתה"א המתוקן, כאשר כתה"א המקורי כלל סעיפי אישום חמורים בהרבה, אולם אף שם העובדות הבסיסיות היו כפי שפורט לעיל, ובהן כאמור הודו הנאשמים.

הסדר הטיעון התגבש לאחר שהחלו להתנהל ההוכחות בתיק, ולאחר שנשמעו כבר עדי תביעה אחדים.

כאשר הציגו הצדדים את הסדר הטיעון בפני ביהמ"ש, בישיבת 2.1.07, הובהר לפרוטוקול, ביוזמת הסנגורים, כי קשירת הקשר המתוארת בכתה"א כעומדת ברקע מעשי הנאשמים, אינה מיוחסת  להם עצמם, ומכאן שהם לא חלק מהקשר שנקשר, וכי עבירת הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, שבה הודו, מתייחסת לסיפא של סעיף 497 לחוק - משמע, שהם עצמם לא התכוונו לעשות באמצעים שהחזיקו פשע או עוון, אלא עשו זאת "כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון".

הוגשו תסקירי שרה"מ ביחס לשני הנאשמים.

אשר לנאשם 1 - ישעי דנינו :

הוא בן 23 נשוי ואב לתינוק, בן 5 במשפחה שבה 8 ילדים, ולפי התרשמות שרה"מ מדובר בבחור בעל תפקוד חיובי המכיר בחשיבות החוק ושמירתו, וגם הוא נימק את ביצוע העבירות בכאב שחש לנוכח הארועים הפוליטיים והביע חרטה על המעשים.

משפחתו גרה בבני ברק, היא נורמטיבית לחלוטין.

הוא למד בתיכון והחל ללמוד בישיבה גבוהה, וחפץ להתגייס לצבא, גיוס שנדחה, הן בשל החלטתו להשתלב בישיבת הסדר והן בשל ההליך המשפטי הנוכחי.