גזר דין בתיק פ 8139/05

גזר הדין מתייחס גם לת.פ. 8017/05 של בית משפט זה

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - שתי עבירות לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") ועבירה של הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק. כן הורשע הנאשם בעבירה נוספת של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה שיוחסה לו בת.פ 8017/05 של בית משפט זה, שצורף לתיק זה.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ולפיו יוחסו לנאשם בכתבי האישום העבירות הנ"ל, חלף העבירות שיוחסו לו בכתבי האישום המקוריים.

לא היתה הסכמה לעניין העונש.

2. העובדות המקימות את העבירות הנ"ל הן כדלקמן:

על פי עובדות האישום בת.פ 8017/05, בתאריך 12.1.05 סמוך לשעה 03:40, נהג הנאשם ברכב מיצובישי (להלן: "הרכב") והיה בתחנת דלק "פז" בדרך מצדה בבאר-שבע. ביציאה מתחנת הדלק עלה הנאשם ברכבו על אי תנועה, חצה אותו לעבר הכיוון השני בכביש ונסע על דרך מצדה. שני שוטרים שנכנסו באותה עת לתחנת הדלק הבחינו במעשיו, ונסעו אחריו בדרך מצדה, תוך שמציבים אור כחול מהבהב על הרכב המשטרתי. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ובהגיעו לצומת עם שדרות יעלים, לא שעה להוראת אור אדום ברמזור שלפניו וחצה את הצומת, כשהולך רגל שחצה את הכביש במעבר חצייה באור ירוק בצומת, נאלץ לרוץ במהירות בכדי לא להידרס. כל אותה עת סימנו השוטרים לנאשם שיעצור, אך לשווא.

בהגיע הנאשם לצומת עם דרך שמשון, לא שעה הנאשם להוראת הרמזור האדום ופנה שמאלה במהירות. התנגשותו בכלי רכב שנכנס כחוק לצומת משמאל נמנעה משום שכלי הרכב סטה מנתיב נסיעתו שמאלה, בלם בלימת חירום ועצר רכבו באמצע הצומת. כל אותה עת נסעו השוטרים אחרי הנאשם וסימנו לו לעצור. הנאשם המשיך בנסיעה פרועה בדרך שמשון, פנה שמאלה לרחוב מינץ שם עצר את רכבו ונעצר.

על פי עובדות האישום בתיק זה, בתאריך 23.4.05, שעה שהנאשם אמור היה לשהות במעצר בית מלא בבית אחיו עקב ביצוע העבירה נשוא ת. פ 8017/05, סמוך לשעה 02:30 באזור תחנת הדלק "אלונית" בצומת דבירה, נהג הנאשם בג'יפ. שני שוטרים שהגיעו למקום בניידת משטרתית (להלן: "ניידת א'") החלו בנסיעה אחרי רכב אחר, שנחשד כי ביצע עבירה בסמוך לכך. הנאשם שנסע בג'יפ החל לדלוק אחר ניידת א' וניסה לנגחה מאחור. לאחר מכן עקף הנאשם את ניידת א' וגרם לה להאט עד שנהג הרכב האחר נמלט ואז נסע הנאשם במהירות מהמקום וחמק מהשוטרים.

כחצי שעה אחרי כן, הבחין שוטר שנהג בניידת אחרת, בנאשם ביחד עם אחרים מחוץ לג'יפ סמוך לקיבוץ שובל. למקום הגיעה גם ניידת א' והנאשם שנסע מולה בשביל, האיץ מהירותו וגרם לה לסטות מהשביל. לאחר מכן ברח הנאשם בג'יפ מהמקום.

3. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם, בן 26, נשוי כ-7 שנים ואב לארבעה ילדים. מתגורר עם משפחתו ברהט. הנאשם מתאר את מערכת יחסיו עם אשתו כתקינה.

בהיותו בן 10 נפטר אביו של הנאשם. לאחר מספר שנים נפטר אחיו הבוגר ממנו בתאונת דרכים.

מעברו עולה כי הנאשם סיים 11 שנות לימוד  בהישגים גבוהים, אך לדבריו על רקע המצוקה הכלכלית של משפחתו עזב לימודיו וסייע בפרנסת משפחתו בעובדו בעבודות שונות. שירת שירות צבאי מלא. מאז סיום שירותו הצבאי אינו עובד ומשפחתו מתקיימת מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.

מחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית שנערכה לנאשם על ידי ד"ר כהן עולה כי, מדובר בצעיר נבון בעל פוטנציאל גבוה ובלתי ממומש על רקע סוציואקונומי קשה, תלותי, ניחן בכוחות נפש דלים וחסר ביטחון. כנער, הזדהה עם רצונותיו והבנותיו של אביו. עם מותו, העביר נאמנותו המוחלטת לאחיו. עם מות אחיו - נותר בודד. נראה כי נשאב להזדהות עם אחיו כשבבסיס התנהגותו קיימת משאלת מוות ברורה.

בעת עריכת חקירת המעצר בת.פ 8017/05, התרשמה קצינת המבחן מקיומה של רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות פורצת גבולות. לאור זאת ולאור חלופת המעצר החיובית שהוצעה, לא התערב שירות המבחן בתנאי שחרורו של הנאשם, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט.

בשיחה שקויימה עם הנאשם בת.פ. 8017/05 הודה באופן חלקי ביותר בעובדות המפורטות בכתב האישום. בעניין ת.פ. 8139/05 מודה הנאשם בביצוע העבירה, מתקשה להסבירה וטוען כי חש לחץ בראשו. את הרקע לביצועה תלה בהולדת בנו ובתחושת חוסר האונים שחש.

 להתרשמות קצינת המבחן, בעת ביצוע העבירות פעל הנאשם ללא שיקול דעת מעמיק לגבי מעשיו ותוצאותיהם וייתכן כי הרקע לביצוען הוא התחברותו לחברה שולית. קשייו להסביר הרקע לביצוע העבירות תורמות להעלאת רמת הסיכון להישנות התנהגות עבריינית דומה.

בשיחה של קצינת המבחן עם הנאשם בחודש 4/05 הוא שלל בעייתיות בחייו או הזקקות להתערבות טיפולית. כיום, הביע רצון להשתלב בתהליך טיפולי להתמודדות במצבי לחץ. קצינת המבחן התרשמה כי המדובר ברצון לשינוי ברמה הצהרתית בלבד ועיקר המוטיבציה שלו לקשר עם שירות המבחן מונעת מההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

לאור חומרת העבירות, סמיכותן, ההליך המשפטי הממושך, הקשר עם שירות המבחן וההזדמנות לקשר טיפולי במסגרת שירות המבחן אותו דחה, נראה לקצינת המבחן כי הטלת עונש מוחשי עשויה להציב גבולות להתנהגותו, לצד הטלת עונש מאסר מותנה משמעותי.

בנוסף, לאור הצהרותיו של הנאשם בדבר רצונו לקשר טיפולי, המליצה קצינת המבחן להסב את תשומת לב הגורמים המתאימים במקום מעצרו להצהרותיו אלה, כדי שיבדקו התאמתו לטיפול.