גזר דין בתיק פ 8133/03

א.        כתב  האישום

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות נשוא כתב אישום מתוקן שעניינן כדלקמן: שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977, שתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיף 7(א) +(ג) רישא לפק' הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה") ושתי עבירות שעניינן סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13+19 א' לפקודה.

2.         בשני האישומים המפורטים בכתב האישום המתוקן, מתוארים מעלליו של הנאשם, אשר מכר לסוכן משטרתי סמוי, בשתי הזדמנויות שונות, בתוך תקופה בת חודש ימים, במהלך החודשים מרץ-אפריל 2003 - סם מסוג הרואין, בהזדמנות הראשונה, כמות של 40 ג', בתמורה לסך של 4,000 ש"ח ובהזדמנות נוספת, כמות של 80 ג', בתמורה לסך של 9,000 ש"ח.

3.         כתב האישום המתוקן מתאר כיצד הנאשם מכר את הסם, אגב שיחות טלפון שהקדימו את מעשי הסחר וחבירה לסוכן המשטרתי, אותו הוביל  למקומות מסתור, לשם ביצוע העסקות.

בהזדמנות הראשונה, הנאשם הביא עמו את הסם למפגש שקבע עם השוטר הסמוי ובהזדמנות אחרת, הוא הוציא את הסם ממקום מסתור, בחורשה ומסרו לידי השוטר הסמוי כנגד קבלת התמורה הכספית. 

ב.        ההליך המשפטי

1.         כתב האישום הוגש בתאריך 13.7.03.

           בשל שיהוי בן 4 (!) חודשים בהוצאת תעודת חיסיון מטעם השר לביטחון פנים ונוכח דרישת הסנגור להצגת רשימת חומר החקירה, מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982 - דרישה אשר הוצגה על ידי הסנגור טרם זמנה - התקיים המענה הראשון, בעניינו של הנאשם, בתאריך 8.12.03 ובו, הוא כפר בעבירות נשוא כתב האישום המקורי.

           נקבע מועד להוכחות בתאריך 9.3.04,דא עקא, במועד זה התחוור, כי שתי קלטות, המשמשות חלק מראיות התביעה, לא הוצגו לעיונו של הסנגור ולפיכך, לבקשתו, נדחה  הדיון, בין היתר, כדי לנסות ולהגיע להסדר טיעון. במועד הנדחה, עתרו הצדדים לקביעת מועד חדש להוכחות. נקבעו שני  מועדים, בתאריכים 9.6.04 ו - 16.6.04.

           בשל בקשות דחייה,  מטעם הסנגור - לא התקיימו הדיונים במועדים שנקבעו.

2.         בתאריך 12.1.05 הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי הגיעו להסדר הטיעון, בגדרו הוגש כתב אישום מתוקן.

            הנאשם הודה והורשע בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

על פי הסדר הטיעון, התביעה הגבילה עצמה בטיעוניה לעונש, לתקופת מאסר בת 5 שנים והסנגור טען לעונש חופשי.

           הצדדים עתרו להגשת תסקיר מבחן, טרם שייטענו הטיעונים לעונש.

           לשם כך, הדיון נדחה לחודש אפריל 05'.

           בתאריך 23.3.05 פנה שרות המבחן בבקשה לדחיית מועד הדיון, לתקופה בת 7 חודשים, עד לחודש אוקטובר 05', כדי שיתאפשר בידו לשלב את הנאשם בהליך אבחון, שהתקיים בחודש ספטמבר 05'.

בדלית ברירה, הבקשה נעתרה והדיון נדחה לתאריך 1.11.05.

לבקשת הסנגור, הדיון נדחה פעם נוספת, לתאריך 11.12.05 - בו הציגו באי כוח הצדדים את טיעוניהם.

3.         תיאור השתלשלות ההליך מלמד, כיצד הליך, בו לא נשמעו הראיות, נמשך למעלה שנתיים ומחצה - בשל בקשות דחייה חוזרות ונשנות מטעם מי מהצדדים -  תקופה אשר על פניה, בלתי סבירה.