גזר דין בתיק פ 8090/02

1.         בהכרעת הדין מיום 25.2.03 הורשעו שני הנאשמים בעבירות של החזקת נשק שלא כדין-לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין; נשיאת נשק שלא כדין-לפי סעיף 144 (ב) לאותו החוק ובעבירת גניבה-לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל, וזאת בכך שבמהלך הימים 18 ו-19 למאי 2002 נשאו עמם במכוניתם תיק ובו למעלה מ-10 מוקשי נעל ישנים, מאזור בית-שאן עד לצומת "אחים" שבדרום.

הנאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה של מסחר באותו הנשק [המוקשים] לפי סעיף 144 (ב-2) לחוק ואילו הנאשם 2 זוכה מאותה העבירה.

באישום נוסף הורשע הנאשם 2 בהחזקת 4.6 גרם חשיש לצריכתו העצמית, עבירה לפי סעיפים 7 (א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

בישיבת 3.4.03, לבקשת הנאשמים ובהסכמת המאשימה, הופרד הדיון לעניין העונש בין שני הנאשמים וביום 5.5.03 נגזר דינו של נאשם 1 ל-5 שנות מאסר ולמאסר על תנאי של 18 חודשים.

הפרדת הדיון נבעה מבקשות שרות המבחן בעניינו של הנאשם 2 שהחל במסגרות טיפול אינטנסיביות לגמילה מסמים - כפי שיפורטו להלן.

הנאשם התקבל לקהילה הטיפולית "מלכישוע" שם שהה כשנה וחצי, משם עבר להוסטל מפוקח לתקופה ארוכה נוספת, כאשר כל אותם המהלכים מלווים ע"י גורמי הטיפול השונים ומבוקרים ע"י ביהמ"ש.

למטרה זו התקיימו ישיבות רבות של בימ"ש, במסגרת הליכי הטיעונים לעונש, ובתום תקופת אותן המסגרות הטיפוליות נשמעו הטיעונים לעונש בישיבת 21.3.05.

            מכאן גזר דינו בנפרד של הנאשם 2.

2.         הנסיבות והמעשים בהם נעברו עבירות הנשק ע"י שני הנאשמים פורטו בהרחבה בהכרעת הדין - ולא אשוב ואפרטם.

            אותם המעשים והעבירות חמורים הם וקשים והדברים מתבקשים מאליהם.

עם זאת, כעולה מפירוט הדברים שבהכרעת הדין ותוצאותיה, יש מקום להבחנה של ממש בחלקם של שני הנאשמים באותן העבירות.

הנאשם 1 הוא זה שתיכנן אותם המעשים מבעוד זמן, קשר עיסקה עם חבר בלתי ידוע שלו לעניין המוקשים, יצא בעצמו ל"סיור מכין" בשטח בו היו המוקשים ליד בית-שאן ויזם את הנסיעה במכוניתו מצפון הארץ לדרומה כדי להביאם לאותו חבר אלמוני.

            הנאשם 2 לעומתו נקלע למעורבות בפרשה זו באקראי.

הוא בילה במסיבה באזור בית שאן עם נאשם 1, וכשיצאו חזרה לביתם במגדל העמק, סטה הנאשם 1 ברכבו לעבר החורשה בה הוטמנו המוקשים [שם ערך הנאשם 1 "סיור הכנה מוקדם" כחודש לפני כן].

            למחרת היום הוא הציע לנאשם 2 להתלוות אליו לנסיעה דרומה.

כנקבע בהכרעת הדין, לא הוכחה מעורבות של נאשם 2 בעיסקה שנרקמה בין הנאשם 1 לחברו האלמוני לעניין הנשק, והוא לא ידע את מטרת הנסיעה של נאשם 1 דרומה.

            בשל אלה זוכה הנאשם 2 מעבירת המסחר בנשק.

אולם, על אף הפרש של ממש זה בין חומרת עניינם של שני הנאשמים, נותרו המעשים בהם הורשע הנאשם 2 חמורים כשלעצמם.