גזר דין בתיק פ 8043/02

1.                  הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן, שעניינן, תקיפה לשם גניבה, עבירה לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.

2.         על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, בתאריך 4.3.02, תקף הנאשם את מר אילן שוסטר (להלן: " המתלונן") בעת שהלה עשה את דרכו לבנק, לצורך הפקדת כספים. הנאשם נטל הימנו, אגב שימוש בכוח, שקית ובה 49,000 ש"ח.

3.         הנאשם, צעיר כבן 26, רווק, בוגר 11 שנות לימוד, בן למשפחה נורמטיבית.

הוא שירת שירות צבאי חלקי, כמכונאי רכב ושוחרר טרם סיום שירותו, עקב פציעה.

בעבר, נהג הנאשם להמר ושקע בחובות כבדים, בעטיים, הסתבך בביצוע עבירות, בין היתר, לשם כיסוי חובותיו. 

בפני שרות המבחן, ציין הנאשם, כי מזה שנה הוא חדל להמר, ברם, על פי התרשמות שירות המבחן, הוא עדיין מעורה בחברה שולית וקיימת סכנה להישנות התנהגות עבריינית.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם בוחר להדגיש את תפקודו הנורמטיבי, תוך המעטה מצדדיו הבעייתיים.

התנהגותו מופנמת, דרך כלל, ברם, כאשר הוא חש  בפגיעה בכבודו - הוא מפגין כוחניות ואלימות.

שרות המבחן הטעים בתסקיריו, כי ההליך המשפטי עשוי לדרבנו לשוב ולבחון את דרכיו.

שירות המבחן הוסיף, כי הגם שהנאשם נוטל אחריות מלאה לביצוע העבירות בהן הורשע, הוא נוטה להמעיט מחומרתן.

4.         באשר לנסיבות ביצוע העבירות, נשוא כתב האישום, הנאשם ציין בפני שרות המבחן, כי העבירות בוצעו, על רקע היכרות קודמת - סכסוך שהתגלע בינו לבין המתלונן, בשל מנוע בלתי תקין, שהאחרון התקין ברכבו של הנאשם. הנאשם הגיש תביעה כספית נגד המתלונן, אשר נדחתה.

הנאשם תיאר, כיצד  עקב אחר המתלונן, למד את המועדים בהם נהג הלה להפקיד את כספו בבנק וארב לו לשם ביצוע העבירות.

שירות המבחן העריך, כי העבירות בוצעו על רקע דחפיו התוקפניים של הנאשם ותחושת הנקם שליוותה אותו, אשר נבצר הימנו לרסנה.

5.         הגם שמדובר בצעיר, בעל דפוסי חשיבה עבריינים, אשר קיימת לגביו סכנה להישנות התנהגות עבריינית - המליץ שרות המבחן להעדיף את האפיק השיקומי, תוך הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל, אשר עלול לחשוף את הנאשם להשפעות שליליות ולהעמיק את דפוסי התנהגותו העבריינים.

שרות המבחן הוסיף, כי הטלת עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שרות, לרבות הטלת  צו מבחן,  בגדרו, ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית וכן חיובו בפיצוי כספי למתלונן - עשויים להלום את נסיבותיו ולהיטיב את דרכיו.

6.         אין זו הפעם הראשונה, בה הנאשם מעורב בפלילים;

·        בתאריך 31.1.02 הורשע הנאשם בגין עבירות שעניינן חבלה כשהעבריין מזויין, תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה ותקיפה סתם. הושת עליו עונש מותנה לתקופה בת 6 חודשים משך 3 שנים וכן קנס והתחייבות כספית.

·        בתאריך 8.9.03 הורשע הנאשם בגין עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הושת עליו עונש של מאסר מותנה, קנס והתחייבות כספית.

7.         העבירות דנן בוצעו כ - 3 חודשים לאחר הרשעתו הראשונה, בעבירות דומות, ללמדך, כי העונש המותנה שהושת עליו, לא הרתיעו מלשוב ולעבור את העבירות, בתוך פרק זמן קצר.

8.         הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים, נסמך על קשיים ראייתיים בהוכחת העבירות, נשוא כתב האישום.

במסגרת הסדר הטיעון, התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בן 9 חודשים וזאת, בכפוף לפיצוי המתלונן בסכום הגניבה, בסך 50,000 ש"ח.

הסנגור עתר להסתפק בעונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שרות.

9.         התביעה הטעימה בטיעוניה, את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, כמו גם, העובדה שבעבר הוא הורשע בעבירות דומות. התביעה הוסיפה, כי העונש המבוקש, על פניו, מקל עם הנאשם, וזאת, בהתחשב בחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות - תקופה בת 4 שנים, לרבות בקשיים הראייתיים להוכחת העבירות.

בהגינותה, נמנעה התביעה מלעתור להשית על הנאשם את העונש המותנה התלוי ועומד נגדו, במצטבר.