גזר דין בתיק פ 8018/05

1.         הנאשם הורשע ע"פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ובעבירה של סירוב להיבדק, עבירה לפי סעיף 169ו(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

            הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, לפיו יוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן שתי העבירות הנ"ל, חלף שש העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.

            ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 9.1.05 בשעה 23:20 בקירוב, נהג הנאשם במוניתו מסוג פיאט (להלן: "המונית") באשדוד, כשבמונית  שני נוסעים.

צוות שוטרים שנסע בניידת מוסווית, נתבקש לעצור את המונית לשם בדיקתה ובדיקת נוסעיה. שוטרי הניידת איתרו את המונית והחלו לעקוב אחריה ברחובות אשדוד.

עם הגיע הנאשם לצומת רחובות, פנה הנאשם ימינה, עצר את המונית בצד הרחוב ושלושה שוטרים ניגשו אל המונית. לפתע החל הנאשם לנסוע, ביצע פניית פרסה ושעט במהירות אל הצומת הבא, תוך שהניידת החלה דולקת אחריו ומורה לו כל העת לעצור. 

הנאשם הוסיף לנהוג במהירות רבה, תוך שהוא נוסע בעקלתון בין הנתיבים, זאת למרות שבמקום היה עומס תנועה. התנגשות הנאשם בכלי הרכב הרבים שהיו בכביש נמנעה, אך בזכות העובדה שנהגיהם סטו מנתיבם.   

הנאשם פנה לרחוב יהודה הלוי, שם איבדו שוטרי הניידת קשר עין עם הנאשם. בפרק זמן זה עצר הנאשם את המונית ונמלט ממנה בריצה הנוסע שישב לימינו. שוטר שדלק אחר הנוסע לא הצליח להדביקו. 

הניידת נעמדה במקביל למונית, אחד השוטרים ירד ממנה, פתח את דלת הנהג במונית, הורה לנאשם לרדת מן המונית ואחז בו, אך הנאשם ניסה להתחיל בנסיעה. שוטר אחר תמרן את רכבו באופן שחסם את המשך נסיעת המונית. הנאשם, לאחר שהשוטר פתח את דלתו, הורה לו לרדת מן המונית ואחז בו, ניסה להתחיל בנסיעה.

הנאשם נתבקש ע"י השוטרים לעבור בדיקה לעניין האפשרות כי נהג בשכרות, אך הוא סירב.

3.         מתסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם עולה כי, הנאשם בן 30, רווק המתגורר בבית אמו. להתרשמות קצינת המבחן, המדובר באדם בעל תפקוד תקין ונורמטיבי, כישורי חיים, מגלה חריצות ומסירות ועובד לפרנסתו. עוד התרשמה קצינת המבחן כי העבירה מבטאת אצל הנאשם קושי בוויסות דחפים המוביל במצבי לחץ לתגובות אימפולסיביות ולמימד של חוסר שליטה בהתנהגותו.

            הנאשם הוא בכור מבין שלושה אחים. אביו עובד כנהג מונית ואמו עקרת בית. אביו נהג בעברו להמר ולצרוך אלכוהול, נטל הפרנסה היה מוטל על האם והנאשם עזב לימודיו בתום עשר שנות לימוד, על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.

הנאשם גוייס לצ.ה.ל, שירת שירות צבאי מלא כטבח. מאז שחרורו מהצבא עובד הנאשם כנהג מונית.

הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים לפני מספר שנים, בה נפגע ועקב חוסר תפקוד צבר חובות כספיים עימם הוא מתמודד עד היום.

ביחס לעבירה הנדונה- טען הנאשם כי מדובר בנסיבות אליהן נקלע באופן מקרי במהלך עבודתו, כאשר הסיע לקוח שהיה במעקב ע"י המשטרה. תחילה טען כי לא ידע שמדובר במרדף משטרתי ונמלט עם המונית מתוך תחושה של פחד שמא נקלע לסכסוך עבריינים. הנאשם לקח אחריות על אופי נהיגתו והסבירה על רקע האמור.          

לצד זה, ביטא הנאשם מרמור ותסכול רב עקב השלכות האירוע והמחיר הרב שהוא משלם בהיותו נתון בתנאים מגבילים.

הנאשם מבטא מצוקה רגשית ומתאר שנה קשה בחייו המנוגדת לאורח חייו הנורמטיבי ולאופן בו הוא תופס עצמו כאדם שאינו מעורב בפלילים.  

לאור האמור, העדר מעורבות פלילית של הנאשם, תפקודו התקין, התמשכות ההליך המשפטי, המגבלות בהן היה נתון והשפעתן על מצבו הרגשי והכלכלי, המליצה קצינת המבחן להמנע מהטלת עונש שימנע המשך עבודתו וכי במידה ותוטל על הנאשם פסילה, היא תסווג באופן שיאפשר לו להמשיך לעבוד כנהג מונית, מקור פרנסתו היחיד.

כמו כן לאור מצבו הכלכלי הסבוך שהורע בשנה זו יותר, ועל מנת למנוע פגיעה נוספת, המליצה קצינת המבחן על הטלת עבודות שירות למען הציבור בהיקף של 300 שעות, על פי תוכנית שתתווה על ידי שירות המבחן והעמדת הנאשם לפיקוח שירות המבחן למשך שנה, על מנת לסייע לנאשם להתמודד עם המשבר בו הוא מצוי מאז מעורבותו בעבירה.