גזר דין בתיק פ 7663/02

1.      הנאשם הורשע, לאחר פרשת הוכחות, בעבירות של תקיפה חבלנית וכליאת שווא, עת שימש כשומר סף במועדון, במרץ 2002.

בחלוף הזמן, כשלעצמו, אין כדי לשמש נסיבה מקילה, שכן כתב האישום הוגש תוך זמן סביר (נובמבר 2002) והכרעת הדין ניתנה רק באפריל 2005, בשל דחיות שונות, שחלקן בשל התביעה, אך חלקן בעטיו של הנאשם (ישיבות יוני ויולי 2003, מרץ 2004 ו- ינואר 2005).

2.      נסיבות העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות למדי: הנאשם ניצל את כוחו הפיזי ואת כוחו מכח תפקידו כדי לחבול במתלוננת, למשוך בשערה ולהכניסה על כורחה לרכבו.

אמנם, ציינתי בהכרעת הדין כי גם המתלוננת אינה טלית שכולה תכלת, אך אין בכך כדי להקהות מחומרת התנהגות הנאשם, שהרי תפקידו של שומר סף במועדון הוא גם להתמודד באופן מושכל עם באי המועדון, שלעיתים אינם נוהגים בנימוס וברוגע, מה עוד שהאלימות לא התבטאה בפעולה רגעית, אלא בפעולה מתמשכת על פני דקות לא מעט.

יש גם לזכור כי הנאשם לא הודה במיוחס לו, אלא ניהל פרשת ראיות ארוכה, עד אשר הורשע ברכיבים המהותיים שיוחסו לו מלכתחילה בכתב האישום.

3.      חומרה נוספת עולה מעברו הפלילי של הנאשם. לנאשם עבר פלילי לא מבוטל, בעיקר בעבירות רכוש ואלימות ועברו הפלילי מלמד כי דרך האלימות הייתה טבועה בו כדרך פעולה כמעט טבעית לפתרון עימותים.

לא למותר להדגיש כי גם לאחר ביצוע העבירה בה הורשע הנאשם, המשיך לבצע עבירות אלימות ואף הורשע בהן (היזק לרכוש, עבירה מיום 18.11.02; שתי עבירות תקיפה ועבירת איומים, מיום 11 ו- 13 לינואר 03: רישומים 9 ו- 11 לגיליון הרישום הפלילי).

4.      נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה בן 8 חודשים, אשר הוטל עליו ביום 9.6.99, בת.פ 14658/97 של בית משפט השלום בתל אביב.

כתב האישום שם מלמד גם כן על דפוס התנהגות אלים ביותר.

5.      כל האמור לעיל מוביל למסקנה כי יש להורות על הפעלת המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם ולהוסיף על כך עונש מאסר בגין העבירה הנוכחית.

בכל זאת, הגעתי למסקנה כי יש להימנע משליחת הנאשם למאסר ולהסתפק ברכיבי ענישה וטיפול אחרים. כל כך לאור העולה מתסקירי שירות המבחן:

·        מתסקירי שירות המבחן עולה כי חיי הנאשם לא היו קלים ומנערותו למד שהאלימות היא דרך ההתמודדות וההישרדות;

·        תסקיר שירות המבחן הראשון, שהוכן לישיבת יום 17.5.05, לימד כי הנאשם מצוי בפיקוח מבחן בשל תיק אחר וכי הגם שבתחילה לא שיתף פעולה ושלל נזקקות טיפולית, הרי מסוף 2004 השתלב בקבוצה טיפולית לגברים אלימים וחווה המפגשים כמשמעותיים עבורו;

·        מהתסקירים המשלימים עולה כי הנאשם התמיד בקבוצה הטיפולית, עבר לקבוצת מתקדמים והקבוצות הטיפוליות משמשות עבורו כר ראוי לפתיחות, שיתוף, שינוי והפנמה של דרכי התמודדות חלופיים לדרך האלימות שהייתה שגורה על ידו.

לא התעלמתי מן העובדה שתוך כדי פיקוח המבחן וההשתתפות בקבוצה, עבר הנאשם עבירה של מעשה מגונה, עבירה בה הורשע לאחרונה, אולם כל עוד אין המדובר בפסק דין חלוט, לא סברתי כי נכון יהא לקחת נתון זה בחשבון, שכן משמעות הדבר תהא ענישתו על ידי בשל עבירה שכלל לא נדונה על ידי ושהנאשם עומד לגביה על טענתו לחפות.

6.      הגעתי למסקנה כי האינטרס הציבורי, מעבר כמובן להיבט הצר של הנאשם עצמו, יצא נשכר אם ימשיך ויתמיד הנאשם בדרך הטיפולית, המלמדת אותו דרכי התמודדות נורמטיביות עם כעסים ומצבי עימות, כאשר הפן העונשי יבוא לידי ביטוי בהארכת המאסר המותנה, פיצוי למתלוננת ותרומה לקהילה בדרך של עבודות לתועלת הציבור בהיקף משמעותי.

יודגש כי אין בכך כדי להקל ראש בעבירות בן הורשע הנאשם, אולם במכלול הנתונים, ובהם הנתון העובדתי של חלוף הזמן והתועלת האמיתית שמפיק הנאשם מקבוצות הטיפול בהן הוא מתמיד כשנה וחצי, סברתי כי ניתן להימנע משליחת הנאשם למאסר בפועל.

7.      לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

·        פקוח שירות מבחן למשך 3 שנים מהיום.