גזר דין בתיק פ 7380/03

הנאשם הורשע לפי הודאתו, לאחר שחזר בו מן הכפירה אחרי תחילת שמיעת ההוכחות בתיק, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות זיוף ומרמה. וזו תמצית העובדות:

הנאשם קיבל לידיו בשנת  01, שני שיקים על סכומים של 165,822 ש"ח ו- 327,640 ש"ח והפקידם בחשבונו.  השיקים הם חלק מסידרת שיקים  שנגנבו מחברת תעשיות  מלח ישראל בע"מ. השיקים זוייפו ושני השיקים הנ"ל נמסרו לנאשם על ידי אחרים כדי שיפקידם בחשבונו האישי בבנק, יפרע אותם ויעביר את סכומי הכסף לאחרים תמורת עמלה. בפרשה מעורבים אנשים נוספים, חלקם ידועים למשטרה - ראה עדותו של החוקר הרצל שמואלי.

השיק הראשון נפרע על ידי הבנק, השני הועבר לחשבונו של הנאשם, אך כשביקש להוציא את הכסף, נעצר על ידי המשטרה.

הנאשם הינו יליד 1966 ולחובתו שתי הרשעות בעבירות אלימות וסמים, האחרונה משנת 93'.

על פי המוסכם בין הצדדים, הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, אם כי התביעה הצהירה שללא קשר להמלצה, היא תעתור להטלת מאסר בפועל.

על פי האמור בתסקיר,  הנאשם מנהל אורח חיים שולי ובעייתי מאז נערותו, כולל שימוש בסמים. מוצאו ממשפחה בה שני הוריו היו מכורים לאלכוהול וסמים.

הנאשם חסר תעסוקה קבועה, לדבריו בעבר הצליח להרוויח סכומי כסף נכבדים, אך הפסיד אותם בהימורים. משפחתו תומכת בו ואף משלמת את חובותיו.

שירות המבחן אינו יכול להעריך בשלב הזה יכולתו של הנאשם להעזר בהם ולנקוט בצעדים ממשיים לשינוי מצבו.

הוצע לדחות את מתן גזר הדין  לשם המשך הבדיקה. התביעה התנגדה לדחיה.

לאחר שחזרתי וקראתי את התסקיר, אני מקבלת את עמדת התביעה שאין מקום לדחיות נוספות. משפטו של הנאשם החל בספטמבר 2003, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שאילו התכוון לערוך שינוי בחייו, היה עושה זאת בתקופה הממושכת שבה מתנהלים נגדו ההליכים בתיק זה.

כמו כן אני מסכימה עם דברי התביעה שמדובר במעשה  מרמה בסכומים גבוהים וקשה לקבל את עמדת הנאשם הרואה עצמו קורבן למעורבים האחרים בעבירה. גם אם יש בעבירות, תחכום שהנאשם אינו מסוגל לו להערכת שירות המבחן, עדיין לא מדובר באדם תמים שנקלע לביצוע העבירה באקראי ובתמימות, אלא במי שמעיד על עצמו שמנהל אורח חיים  שולי לאורך השנים, ובכלל זה נוהג להמר, דבר המלמד לדעתי, על כך שהיה מודע לסכומי הכסף הגבוהים שהתבקש להפקיד בחשבונו ולמשמעותם. 

מעשהו של הנאשם, כפי שמלמד ניסיון החיים ותיקים אחרים מסוג זה, מהווה את החוליה האחרונה בשרשרת  מעשי מרמה שכאלה ואת הכלי למימוש הסופי של מעשה המרמה, דהיינו, העברת הכספים לכיסם של הרמאים. לטעמי, מתבקשת ענישה ממשית ומרתיעה לגבי מעשים שכאלה שפגיעתם רעה למתלוננים ולחיי המסחר בכלל.

באשר לנסיבותיו האישיות של  הנאשם, יש לתת מצד אחד משקל להודאתו  ולהבעת החרטה מצידו, אך מצד שני אין להתעלם מאורח חייו  השלילי והעדר התארגנותו לשינוי מצבו.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 10 בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים  כל עבירה של זיוף ומרמה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. 

ניתן היום ט"ו באייר, תשס"ה (24 במאי 2005) במעמד הצדדים.

קלדנית: חגית א.