גזר דין בתיק פ 7007/08

א.        הכרעת הדין

בהמשך להודיית הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הרשעתי אותו בעבירה של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 + 335(א1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 וכן בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין (2 עבירות).

מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם עולות העובדות הבאות:

1.         ד.פ  (להלן: "המתלוננת) הנה גרושתו של הנאשם.

2.         ב- 6/1/08 בשעה 14:00, בעודה הולכת בשדרות בן גוריון, עצר לידה רכב ובו הנאשם שצעק לעברה "יא זונה".

3.         המתלוננת המשיכה ללכת תוך היא מתעלמת מהנאשם. או אז יצא הנאשם מהרכב, תפס את המתלוננת בשיער ראשה והכה את ראש המתלוננת במדרכה וברכב ואז, כשהמתלוננת היתה שרועה על המדרכה, כשגבה לכיוון המדרכה, התיישב עליה והכניס את אצבעותיו לעיניה בעוצמה, עד שהמתלוננת הרגישה כי עיניה יוצאות מחוריהן.

4.         בהמשך, לקח הנאשם מקל הליכה מעובר אורח ותוך שהוא אומר לה שהוא יהרוג אותה, הכה את המתלוננת באמצעות המקל ובאמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי בעוצמה בראשה. לאחר שנפלה עקב המכות על הרצפה, הכה הנאשם את המתלוננת באגרופיו בכל גופה וכן בעט בה בכל חלקי גופה ברגליו.

5.         כל העת עמד בנם המשותף בן ה- 12 של המתלוננת והנאשם, בסמוך להוריו, וצפה במתרחש תוך שהוא בוכה וצועק לאביו הנאשם שיפסיק להכות את אמו ולאמו שתברח.

6.         עד ראיה שעבר במקום וראה את התקיפה, חטף מידי הנאשם את המקל, זרק אותו ואמר לנאשם שיעזוב את המקום. הנאשם איים על המתלוננת והוסיף כי אינו מפחד מהמשטרה ועזב את המקום.

7.         המתלוננת הובהלה באמבולנס לחדר הלם במחלקת מיון במרכז הרפואי רמב"ם, שם אובחנו שטפי דם בעיניה וכן חור בלחמית של עין שמאל.

ב.         תסקיר שירות המבחן

הנאשם בן 38, התגרש מהמתלוננת בשנת 2006 (על פי בקשתה ורצונה של המתלוננת). לזוג 6 ילדים בגילאים 5-17. שלושה מהילדים בחזקת המתלוננת ו- 3 בחזקת הנאשם המתגורר כיום עם אשתו החדשה.

שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר לו, בעקבות עבירת אלימות שביצע נגד המתלוננת בשנת 1999 ואשר בגינה הופנה לטיפול שירות המבחן ובכפוף לכך נסגר התיק.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם חווה את התנהגות המתלוננת כמתגרה וכמתנגדת לקבלת מעמדו כראש המשפחה, זאת על רקע תפיסותיו המסורתיות באשר למעמד הגבר והאשה בתוך המשפחה. הנאשם תפס את בקשותיה ורצונותיה של המתלוננת לממש עצמאותה, כמאיימות ומתריסות כלפיו ומערערות את מעמדו. נראה כי הנאשם השקיע מאמצים בניסיונו לגלות שליטה על התנהגות המתלוננת. הנאשם ציין בפני קצין המבחן כי בחודשים האחרונים שקדמו לעבירה נשוא תיק זה, חלה התדרדרות במערכת יחסיו עם המתלוננת, על רקע חוסר שביעות רצונו מטיפולה בילדיהם וכן בשל קשייה של המתלוננת להשלים עם נישואיו החדשים.

מפגישה שערך קצין המבחן עם המתלוננת, התרשם הלה כי המתלוננת חוותה אלימות פיזית ורגשית מתמשכת מצד הנאשם. במהלך שנות נישואיהם, בשנים שקדמו לגירושים, הוצאו נגד הנאשם מספר צווי הרחקה וכן דווח על אירועים תוקפניים שהתרחשו במהלך תקופות ההרחקה. כן ניכרה מצוקתה של המתלוננת, הנמצאת בניתוק ובבדידות רגשית במערכת חייה החברתית והמשפחתית. המתלוננת מטופלת כיום בלשכת הרווחה העירונית בחיפה, על מנת לסייע לה בהתמודדות עם השלכות מצבה כאשה מוכה.

הנאשם לקח אחריות על התנהגותו הקשה כלפי המתלוננת. יחד עם זאת, ניכר שהוא ממוקד בעצמו. הנאשם התקשה לגלות אמפטיה לפגיעה, לסבל ולהשפלה שחוותה המתלוננת כתוצאה מהתנהגותו האלימה והקשה וכן להשלכות הנפשיות בעת האירוע ולאחריו, להם נחשף בנו הקטן שהיה עד להתנהגותו האלימה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם חש עצמו כקורבן, הן במהלך שנות נישואיהם והן לאחר גירושיהם. בנוסף לתחושות אלו, הרבה הנאשם לצבור כעסים ומתח והתקשה להתגבר על הדחייה שחווה מצד המתלוננת, כאשר גם כל אלה עמדו בבסיס התפרצותו האלימה. נוכח האמור לעיל וחוסר מודעותו הרגשית של הנאשם לויסות דחפיו ולריסון תוקפנותו, סבר קצין המבחן כי יקשה על הנאשם להפיק תועלת מקשר טיפולי ולכן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

ראיות

ב"כ המאשימה הגיש מסמכים אודות מהות פציעתה של המתלוננת.

מטעם הנאשם, העידה המתלוננת. היא ביקשה לסלוח לנאשם. היא הסבירה בקשתה בטובת ילדיהם המשותפים שקשה להם לחיות ללא הנאשם.

במענה לשאלת הסניגור השיבה המתלוננת, כי היא עצמה סולחת לנאשם וכבר שכחה את האירוע.