גזר דין בתיק פ 7002/08

א.         הכרעת דין

מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם עולה, כי ביום 31/12/07, בשעה 19:50, בכפר ג'ת, יצא הנאשם מבית ונכנס לרכב מסוג רובר, כאשר הוא מחזיק על גופו, מתחת לבגדיו, אקדח מסוג CZשמספרו 9383Aובתוך האקדח מחסנית עם שני כדורים, וזאת ללא רשות עפ"י דין להחזקתו.

לפיכך, הרשעתי את הנאשם ב עבירות בנשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

ב.         ראיות וטיעוני ב"כ הצדדים

לנאשם 3 הסתבכויות קודמות עם החוק. שתיים מהן, הסתיימו ללא הרשעה ואחת הסתיימה בהרשעתו בגין הסעת תושב זר, בניגוד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירה בגין הסיכון הנובע ממנה. היא טענה, כי המדובר ב"מכת מדינה" וביקשה ליחס משקל לחומרא לכך שהנשק נישא ע"י הנאשם.

אליבא דהתביעה, יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל ומאסר מותנה, שכן כך מתחייב מנסיבות המקרה ומפסיקת ביהמ"ש העליון.

ב"כ הנאשם טען, כי יש לשקול לקולא את הודיית הנאשם בהזדמנות הראשונה שניתנה לו.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם שהתייתם בגיל צעיר ונשא בנטל פרנסת משפחתו. המדובר במשפחה נורמטיבית. הנאשם תמך באחיותיו ומימן את לימודיהן באוניברסיטה. הנאשם עצמו סיים לימודי חשמלאות (נ/ע/3). הוא עובד באופן סדיר (נ/ע/6) ואף תרם בהתנדבות למען הקהילה בביצוע עבודות חשמל (נ/ע/4).

ב"כ הנאשם ביקש להדגיש, כי הענישה חייבת להיות אינדיבידואלית והפנה לפסיקה (בעיקר של ביהמ"ש המחוזי) התומכת לדעתו בעמדתו, כי אין להשית על מרשו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. לדעתו, יש להסתפק במקרה זה בעונש מאסר לתקופה קצרה שירוצה בדרך של עבודת שירות.

הנאשם ב"דברו האחרון" הביע צער על מעשיו. הוא עמד על הסבל שסבל בעת מעצרו.

ג.         דיון

בפנינו, שוב מקרה, אחד מרבים, של החזקת נשק שלא כדין. הנאשם אף מצא לנכון לשאת הנשק על גופו ולא הסתפק בהסתרתו. רבות נאמר על הסיכון הפוטנציאלי הטמון בעבירה נשוא דיוננו.

בהקשר זה ראוי לצטט מדברי השופט ס' גו'בראן בע"פ 6583/06 אגם אדהאם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5/12/06):

"בתי המשפט כבר פסקו לא אחת, כי עבירה של החזקת נשק שלא כדין הינה חמורה בשל הסיכון הפוטנציאלי הגלום בה. והרי, כל הנושא נשק שלא כדין מסכן את הסובבים אותו ואת החברה כולה. כן כבר נקבע, כי עבירה זו מצדיקה השתת מאסר בפועל אף על מי שזו לא[ו] הרשעתו הראשונה. כך, למשל, קבעתי בהחלטתי ברע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

'הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה. בבוא בית המשפט לשקול את הענישה בעבירות מסוג זה, עליו לתת משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות, על פני הנסיבות האישיות של העבריין...".

בדומה לכך קבע חברי השופט א' לוי בע"פ 2839/05 ראיד עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל, (לא פורסם):

'אין צורך לומר עד כמה מסוכנת לציבור התופעה של עבריינים המתהלכים ברחובות כשנשק חם בכיסם, ומכאן הצורך לנקוט בענישה שיש בה גם מסר של הרתעה לרבים'.

נראה, כי יש להרים תרומה מספקת לעקירת התופעה של החזקת נשק שלא כדין, אשר לצערנו התפשטה במחוזותינו, ולהטיל עונש מאסר גם על מי שזו עבירתו הראשונה".

וכן ראו ע"פ 761/07 מדינת ישראל נ' מיכאל אדרי (ניתן ביום 22/2/07).

בגוזרי את עונשו של הנאשם, אייחס משקל לחומרא לכך שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם עם החוק.