גזר דין בתיק פ 6550/05

1.         הנאשם הועמד לדין בשתי עבירות: תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ותקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382 לחוק.

2.         הנאשם כפר במיוחס לו ולאחר שהסתיימה פרשת התביעה, חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה והורשע וביקש לצרף את התיק לתיק אחר ת.פ. 1399/07 שהתנהל נגדו בבימ"ש בחדרה, בגין עבירות שבוצעו לאחר ששוחרר הנאשם ממעצרו בתיק שבפניי. בין היתר, הורשע שם הנאשם בתקיפת שוטר, תוך שימוש במוט ברזל ובהכשלת שוטר.

            התביעה, מטעמיה היא, התנגדה לצירוף התיק ובסופו של יום נגזרו על הנאשם 17 חודשי מאסר בתיק הנ"ל ואילו התיק שהתנהל בפניי הוחזר אליי.

3.         מלבד התיק של חדרה, לנאשם שורה של הרשעות הכוללות, בין היתר, עבירות אלימות.

4.         מהעובדות שהתבהרו במהלך המשפט עולה, שבשעת לילה מאוחרת, הנאשם הגיע ברכב יחד עם שניים אחרים, הרכב נעצר בפתח קיוסק ("פיצוציה"), שלושתם ירדו מהרכב וביקשו להיכנס לקיוסק, לדברי המתלונן, יחיאל סרי, במטרה לקחת דמי חסות. המתלונן, שהיה מבאי הקיוסק, ביקש למנוע מהשלושה להיכנס למקום ובתגובה, הנאשם זרק לעברו בקבוק וחבט בו בראש באמצעות קב שאחז בידו. המתלונן ניסה להימלט מתוקפיו, רץ מאחורי הרכב, כאשר השניים שהיו עם הנאשם רצו ראשונים ואחד מהם דקר אותו באמצעות סכין, הוא נפל וכל השלושה הכו אותו בכל חלקי גופו.

            כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן פצעי דקירה במספר מקומות בגוף וכן נשברו לו שתי צלעות.

            המתלונן פונה באמבולנס לבי"ח, נזקק להנשמה והיה מאושפז בבי"ח במשך שבוע ימים.

5.         אמנם, הנאשם לא הואשם בדקירות, אך אין להתעלם מכך שמדובר בארוע מתוכנן על רקע דרישת דמי חסות ואין להתעלם מהעובדה שתחילתו של הארוע האלים החל בנאשם, וגם לאחר שהמתלונן נמלט על נפשו, הנאשם דלק אחריו והמשיך להכותו, כאשר זה היה שרוע על הארץ כתוצאה מהדקירות. מלבד הפציעות מהדקירות נחבל המתלונן בחלקי גופו השונים, לרבות שבר בצלעות ואלה נגרמו, בין השאר, מהמכות שהפליא בו הנאשם.

6.         לאחר שהורשע הנאשם, היו בתיק מספר דחיות לבקשת הנאשם. בין לבין, משפחתו של הנאשם עשתה "סולחה" עם המתלונן ושילמה לו פיצוי בסך 5,000 ש"ח. ב"כ הנאשם עתר להתחשב ב"סולחה" לקולא.

            המתלונן ראוי היה לפיצוי על הסבל הרב שנגרם לו ועל כך יש לברך. נשאלת השאלה האם ה"כסף" יכול לכפר על מעשי הנאשם והאם ניתן לקנות את החופש של הנאשם בכספי  הפיצוי.

            בע.פ. 4461/02 סולימן אל ג'אבר נ' מ"י דן ביהמ"ש העליון בסוגיה וקבע כי "חוק המדינה הוא אשר קובע את נורמות ההתנהגות בין הצדדים, והסכמה פרטית, שהצדדים בוחרים בה, אינה יכולה לשנות מכך..."

            ובאותה סוגיה אמר כב' השופט חשין את דברו בדנ"פ 3261/03 מחמוד סרחאן נ' מ"י: "גם אם עשויה להיות סולחה שיקול לזכות, אין היא שיקול מכריע ובודאי שאין היא מחייבת את בית המשפט לעת גזירת עונשו של נאשם שהורשע".

            ועוד הוסיף שם כב' השופט חשין כי "במקרים מסויימים אפשר ויינתן לסולחה משקל מסויים בקביעת העונש, אלא שכל מקרה ייבחן לגופו ולפי נסיבותיו"

            בענייננו, יש לתת ל"סולחה" משקל מזערי. ה"סולחה" נעשתה באיחור, ללא נוכחות הנאשם והכסף לא שולם מכיסו של הנאשם, אלא ע"י בני משפחתו, שביקשו בדרך זו לחלץ את הנאשם מעונש המאסר.

7.         בטיעוניו בפניי, טען הנאשם, כי במהלך המאסר אותו הוא מרצה, הוא חזר בתשובה, השתלב בתוכנית חינוכית וכן שולב בקורס למניעת אלימות.  בעקבות כך, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר.

8.         מהתסקיר שהוגש בעניינו עולה, שהנאשם נוטל אחריות חלקית לביצוע העבירה, תוך צמצום ומזעור חלקו בעבירה.

            הנאשם מכור לסמים מזה 10 שנים ובנוסף לשימוש בסמים התמכר גם לטיפה המרה, ואלה משמשים עבורו בריחה מהתמודדות עם מצוקותיו. בבית הכלא ממשיך הנאשם להשתמש בחשיש. התמכרותו לסמים ולאלכוהול מעצימה את נטייתו לנהוג באלימות.

            מדיווח שהתקבל מהעו"ס של שב"ס עולה, שהנאשם השתתף בסדנה לשליטה בכעסים וכן השתתף בקורס להשכלת יסוד (הנאשם הציג תעודה עם ציונים גבוהים).

            הנאשם לא שולב בתוכנית גמילה בין כתלי בית הסוהר, נוכח תקופת המאסר הקצרה שנותרה לו. כן צויין, כי במהלך המאסר, הנאשם עבר עבירות משמעת ועל פי ההתרשמות, הוא בעל דפוסים עבריינים.