גזר דין בתיק פ 6220/05

1.         הנאשמים נותנים את הדין בגין סידרת עבירות מרמה שביצעו בשיטת "העוקץ" כפי שיפורט בהמשך.

2.         תחילה, כפרו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם וכאשר פרשת התביעה עמדה בפני סיומה, חזרו בהם הנאשמים מכפירתם והודו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון.

3.         בסופו של יום הנאשם 1 הורשע ב- 13 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 13 עבירות משל"כ ובעבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע ואילו נאשם 2  הורשע ב- 11 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 11 עבירות משל"כ ועבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע.

4.         ראשיתה של הפרשה, בהקמת חברת מאנ"ח שהוקמה, למראית עין, למטרה חוקית. החברה הוקמה על שמו של הנאשם 1, אשר היה, בין השאר, מנכ"ל החברה.

            החברה שכרה משרד וניהלה ספרים באופן מסודר מה ששיווה לפעילותה חזות חוקית. סמוך להקמת החברה, צורף הנאשם 2 כקניין של החברה.

            וכך פעלה השיטה; עם הקמת החברה, הנאשם 1, בהציגו מצג שווא, פתח חשבונות בנק, קיבל לידו פנקסי שיקים, עליהם חתם חתימת בלנקו, בידיעה שהם ישמשו לביצוע העוקץ.            הנאשמים רכשו סחורה וציוד רב ערך ומגוון מבתי עסק גדולים וקטנים ובתמורה שילמו בשיקים דחויים שמועד פרעונם היה לאחר 30/9/05, המועד בו נקבע מראש שהחברה ומשרדיה ייסגרו.

            לא זו אף זו, הנאשם 1 חתם בלא מעט מקרים ערבות אישית על שיקים שניתנו לספקים וזאת כדי לשכנעם להיכנס לעיסקה תוך שהוא הציג בפניהם מצג כי יש "אבא" מאחורי העיסקה.

            הסחורה שנקנתה נמכרה לכל דורש במחירים נמוכים והתמורה חולקה בין המעורבים. בהגיע מועד הפרעון, מצאו עצמם בעלי העסקים מול שוקת שבורה.

            במשך כ- 3 חודשים, הונו הנאשמים עשרות בעלי עסקים, מהם רכשו סחורה באלפי ובעשרות אלפי ש"ח מכל בעל עסק. סכום ההונאה הכולל מגיע לכדי 2 מליון ש"ח, כאשר לנאשם 2 מייחסים הונאה בסכום של 1.5 מליון ש"ח בלבד.

5.         עשרות מתלוננים התייצבו בבימ"ש, בזה אחר זה, וגוללו כיצד הולכו שולל ונפלו בפח, איש איש וסיפורו האישי, נזקו וכאבו.

            הנאשמים לא מנעו את המצעד האין סופי של המתלוננים, גרמו להם עוגמת נפש נוספת לזו שנגרמה להם מעצם ביצוע העבירה, בזבזו את זמנם ובזבזו לריק את זמנו של ביהמ"ש.

            בדיעבד, מסתבר כי מדובר היה במשפט סרק. הנאשם 1 הגיע למשטרה, ביוזמתו, ומסר גירסה ארוכה ומפורטת על פעילות החברה והאנשים המעורבים בה. הנאשם 2 אף הוא התוודה במשטרה, מסר גירסה מפורטת בה סיבך גם אחרים.

            על רקע זה, קשה להבין על מה ולמה בוזבז זמנו של ביהמ"ש וזמנם של העדים, כאשר מלכתחילה לנאשמים לא היה קו הגנה נראה לעין.

6.         א.         לנאשם 1  אין  עבר פלילי.  הנאשם  היה  בסוד  העניינים  כבר  מבראשית

הפרשה, היה בקשר ישיר עם ראשי הרשת  וידע כי הפעילות של  החברה אינה חוקית בעליל.

הגם שהנאשם ניסה לגמד ולצמצם את מידת אחריותו, הרי נאשם זה עומד במקום גבוה בהיררכיה של המבצעים השונים, בין ראשי הרשת לבין הקניינים.

טענת הנאשם, לפיה פעל מתוך לחץ ואיומים שהופעלו נגדו ע"י ראשי הרשת, הינה היתממות לשמה. הנאשם אמור היה לקבל נתח נכבד מהרווחים שהופקו מ"העוקץ" ובין אם קיבל את המגיע לו ובין אם לאו, הוא נשאר לפעול בחברה מתוך בחירה, למען בצע כסף, הא ותו לא.