גזר דין בתיק פ 6096/05

הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, פגיעה בפרטיות,  והפרת הוראה חוקית.

ההודאה ניתנה במסגרת הסכמה חלקית לעונש לפיה הצהירה התביעה כי אם הנאשם יעבור תהליך טיפולי ממשי ושירות המבחן יאשר זאת, התביעה תסתפק בעתירה לעונש  מותנה.

תמצית עובדות כתב האישום: בין הנאשם למתלוננת התקיים קשר רומנטי שנמשך 8 חודשים. המתלוננת הודיעה לנאשם על החלטתה לסיים את הקשר ובעקבות כך הוא החל לטלפן אליה, באופן אובססיבי, עשרות פעמים ביום. היא ביקשה ממנו לחדול אך הנאשם המשיך להטרידה. בנוסף, הגיע באחד הערבים לדירתה וביקש לשוחח עימה. המתלוננת סירבה וביקשה ממנו לעזוב את המקום. באותו לילה, הנאשם המתין ליד ביתה ופנה למתלוננת כשיצאה משם בחברת גבר אחר. כשחזרו השניים לדירה לפנות בוקר, הנאשם עדיין היה שם ושב ביקש לדבר עם המתלוננת ומשנדחה, עלה לדירה ודפק בדלת.

בעקבות המתואר לעיל, הנאשם נעצר ושוחרר בתנאי שלא יצור קשר עם המתלוננת ולא יתקרב לדירתה ולמקום עבודתה. אולם עוד באותו יום, טלפן למתלוננת, תוך הפרת הצו, עשרות פעמים. כמו כן טלפן לגבר שפגש בחברת המתלוננת ואשר נאסר עליו ע"י בימ"ש ליצור קשר גם עמו. הנאשם לא הסתפק בהטרדות  אלה וטלפן גם לאמה של המתלוננת.

לחובת הנאשם, יליד 1971, תיק קודם זהה, שם נעברה העבירה 10 חודשים קודם לכן כלפי אישה אחרת. הוא הודה באותו תיק והורשע אך התיק טרם הסתיים. במקרה הקודם הטריד את בת זוגו לשעבר וכמה מבני משפחתה, הוצאו נגדו צווים לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת והוא הפר אותם תוך ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות. התיק המדובר טרם הסתיים וממתין לטעונים לעונש לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן. הנאשם לא ביקש צירוף תיקים.

התסקירים

כבר בתסקיר הראשון, נאמר כי הנאשם אינו רואה כל בעייתיות במצבו ואינו מעוניין להסתייע טיפולית בשירות המבחן. על אף הערכה זו, הציע שירות המבחן לדחות את מתן גזה"ד, כדי להעמיק את ההיכרות עם הנאשם ולבחון דרכים לעזור לו.

התסקיר השני מציין, כי גברה מודעותו של הנאשם להתנהגותו המכשילה. לטענתו הפיק את הלקח המתבקש מההליכים המשפטיים נגדו ואינו זקוק להתערבות טיפולית. שירות מבחן סבור אחרת לאור אופי המעשים וקווים מסויימים באישיותו של הנאשם אשר מחמת צינעת הפרט לא אפרטם.

מהתסקירים עולה, כי כל עוד לא יעבור הנאשם טיפול, הסכנה להישנות התנהגותו כלפי בנות זוג בעתיד, שרירה וקיימת.

שירות המבחן נמנע מהמלצה, אך כותב כי ההליך המשפטי אכן מרתיע את הנאשם ומפחית את הסיכון להישנות מקרים מסוג זה בעתיד.

התביעה עותרת לעונש של מאסר בפועל ואילו ההגנה סבורה כי ניתן להסתפק בענישה מרתיעה, קרי, מאסר מותנה.

הנסיבות המחמירות עליהן מצביעה התביעה: ההתנהגות האובססיבית מצד הנאשם כלפי שתי הנשים בשתי מערכות יחסים נפרדות, אי הרתעתו על ידי קיום ההליך הקודם שעדיין לא הסתיים וסירובו המוחלט לעבור תהליך טיפולי.

התביעה מפנה לע.פ 70340/04 מחוזי ת-א, שם ערערה המדינה על קולת עונשו של מי שהורשע בין היתר בעבירות של "הטרדה מאיימת". אין ספק כי המקרה האחר חמור בנסיבותיו מהמקרה הנוכחי, אך יש לאמץ את דברי ביהמ"ש שהמעשה חושף דפוס פעולה אובססיבי, מצביע על המבצע כחסר גבולות וכי עבירות שכאלה משמעותיות לעתים יותר מעבירות אלימות ממש משום ש- "לא ניתן לדעת למה מסוגל המשיב ועד היכן ירחיק לכת". באותו תיק ביהמ"ש קיבל את הערעור והטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר ממש.

כפי שציינתי הנסיבות בעניינו של הנאשם פחות חמורות, אך מאידך יש לראות בחומרה רבה את העובדה שזו המתלוננת השנייה הנתונה לגחמותיו והטרדותיו ועדיין אין הנאשם חש שעליו לבחון לעומק את מעשיו בעזרת שירות המבחן או גורם טיפולי אחר בו יבחר. יש להתייחס במלוא הרצינות לאפשרות הישנות המעשים ואין לסמוך רק על דברי הנאשם שלמד את הלקח. עובדה היא שלא כך קרה אחרי הפעם הראשונה. החשש מפני המשך הדפוס האובססיבי כלפי נשים אחרות, על כל המשתמע מכך, מחייב ענישה משמעותית שתעמיד את הנאשם על חומרת מעשיו ותרתיעו בעתיד.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם 10 חודשי מאסר, מהם 3 בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים את העבירות בהן הורשע.

המאסר, אפשר וירוצה בעבודת שירות, אם הממונה על עבודת השירות ימליץ על כך.

נדחה לקבלת חוו"ד ממונה  13.07.2006 שעה 10:00.

המזכירות תשלח הודעה לממונה על עבודת השירות.

פרטי הנאשם: רחוב שלונסקי 48 ת"א, טלפון: 7115295-050.

ניתן היום כ"ו בסיון, תשס"ו (22 ביוני 2006) במעמד הצדדים.