גזר דין בתיק פ 6032/05

1.         בתיק זה הורשע הנאשם  בעבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 199 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"), התחזות לאחר לפי סעיף 441 לחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק, הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד 1954 (להלן:"חוק ההסתננות").

2.         הנאשם הודה בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום כמפורט לעיל, פרט לעבירת  הסתננות. לענין עבירה זו ניהל הנאשם דיון הוכחות. עם סיום ההוכחות ולאחר  שהצדדים סיכמו טענותיהם בנוגע לעבירה זו, מצאתי כי הנאשם ביצע גם עבירת ההסתננות וזאת כמפורט בהכרעת הדין מיום 11.5.06.

3.         מכתב האישום עולה כי  ביום 7.12.05  נתפס הנאשם בעיר רהט, כשהוא שוהה  במקום שלא כדין. אין מחלוקת כי הנאשם חדר לישראל במועד כלשהו שלפני ה - 7.12.05, יחד עם אנשים אחרים. אין גם מחלוקת כי אדם בשם עיד, תושב עזה, סייע לנאשם ולאחרים לחדור לישראל דרך גבול מצרים.

4.         בעת שנעצר הציג עצמו הנאשם בפני השוטרים בכזב כאדם אחר שמתגורר בדהריה וזאת על מנת  שיקל עליו לחזור ולהתגורר בישראל.

5.         כאמור, הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו.

6.         לנאשם אין עבר פלילי.

7.         ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר ארוך, מאסר מותנה וקנס וזאת נוכח היקף העבירות וחומרתן  ובמיוחד  בשל חומרת עבירת ההסתננות.

8.         ב"כ הנאשם  ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם ברוב העבירות שיוחסו לו וכן בהעדר עברו הפלילי של הנאשם, כמו כן מבקש ב"כ הנאשם להתחשב בכך שהנאשם נכנס לישראל אך ורק כדי למצוא מקור הכנסה, שיסייע לו בפרנסת משפחתו הגדולה. לכן מבקש ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

9.         חוק ההסתננות מחיל את הוראות החוק גם על נאשמים שמסתננים לישראל שלא כדין ושלא במטרה לבצע עבירה בטחונית. עם זאת, אין לשכוח כי כשנחקק חוק ההסתננות הוא נועד בראש ובראשונה לטפל בבעיית המסתננים שחדרו לישראל בשנות ה- 50 וביצעו פיגועים קשים בתושבי המדינה. זו היתה מטרת החוק ותכלית החקיקה בעת חקיקת חוק ההסתננות ועל כן נקבעו בחוק זה עונשי מאסר כבדים על מבצעי העבירות בניגוד לחוק. החוק קובע בין היתר עונשי מאסר עולם על מי שנכנס לישראל מספר פעמים ו/או ביצע עבירות נילוות לעבירת ההסתננות.

10.        בענייננו, מדובר בנאשם שאמנם אין לו הרשעות קודמות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, יחד עם זאת ביצע הנאשם עבירות נוספות  בנוסף לעבירת ההסתננות.

11.        בתפ"ח 1140/05 מדינת ישראל נ. ג'יהאד בן עוואד שחאדה, שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 11.4.06, נידונה שאלת החלתו של חוק ההסתננות על תושבי הרשות הפלסטינית שנכנסו לישראל שלא כדין. בית המשפט המחוזי מצא שחוק ההסתננות חל במקרה של חדירה לישראל שלא כדין, ע"י תושבי הרשות הפלסטינית. יחד עם זאת, אומר כב' השופט שנלר בעמוד 16 לפסק הדין:

" יתר על כן, דומה כי לאור הוראת החוק למניעת הסתננות, במיוחד על רקע התוצאות העונשיות הקשות המפורטות בו, יש לפרשו בצמצום . לדוגמא הוראת סעיף 5 לחוק הקובעת: "מי שהסתנן וביצע פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכח או הפרת השלום, דינו מאסר עולם". לכאורה, אם נפרש את החוק בפרשנות המרחיבה, התוצאה תהיה כי אותם שוהים בלתי חוקיים, אשר נכנסו לישראל מהאזור, אשר פגעו ברכוש או השתמשו בכח כלשהו, דינם מאסר עולם. בנסיבות שכאלו מהראוי לפרש את תחולת החוק באופן מצמצם. עם זאת, גם אם מתקבלת הפרשנות המצמצמת עדיין אין פירושם של הדברים כי אין עלינו לבחון את המציאות המשתנה כפי ששררה מעת לעת משנת 1977 ועד ליישום הסכמי אוסלו, לרבות בעת שהחלה האינתיפאדה והפיגועים בישראל".

12.        בחוק ההסתננות קיימת גם חזקה הקבועה בסעיף 10 לחוק הקובע כי: "אדם שנכנס לישראל ללא רשות כניסה או השוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לעניין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההפך".

13.        העונשים הקבועים בחוק ההסתננות הינם עונשים חמורים ביותר ויש לבחון את מידתיום הן לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והן נוכח הנסיבות האישיות של כל נאשם ונאשם. כמו כן לאור החזקה הקבועה בסעיף 10 לחוק ההסתננות.

14.        כפי שנאמר לעיל בציטוט של פסק הדין מבית המשפט המחוזי, יש לפרש את הוראות העונשיות באופן מצמצם, כאמור לעיל, על רקע נסיבותיו של הנאשם שעומד לדין.

15.        בענייננו מדובר בנאשם שלא הוכח כי נכנס לישראל לשם ביצוע עבירות בטחוניות. הנאשם שהה בישראל  במשך מספר חודשים כשהוא שוהה בעיר רהט ועובד.

16.        מכל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את הודאתו של הנאשם, את העדר עברו הפלילי מחד גיסא ואת העבירות המיוחסות לו בתיק זה מאידך גיסא מצאתי לנכון לגזור על הנאשם את  העונשים הבאים:

א.              10 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו של הנאשם, 7.12.05.

ב.               15 חודשי מאסר על תנאי  והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירות כמו העבירות בהן הורשע בתיק זה.