גזר דין בתיק פ 520/05

כתב האישום זה שבפנינו, הוגש כנגד שלושה נאשמים שהינם אחים. הנאשם הראשון סאמר בן סוהיל שאער (להלן: " סאמר"), הודה באשר יוחס לו בכתב האישום המתוקן מיום 27/10/05. כל אשר יוחס לסאמר בכתב האישום המתוקן פורט בהרחבה בגזר הדין שניתן בעניינו ביום 4/7/06. על פי גזר הדין שניתן על פי דעת הרוב, נדון סאמר בין היתר לשש שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי וכן לתשלום פיצוי למתלונן חאלד בסך 30,000 ש"ח, ולמתלונן מוסלח בסך 8,000 ש"ח, כן חוייב בתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח.

הנאשם 2, שאדי בן סוהיל שאער (להלן: " שאדי"), והנאשם 3 ויסאם בן סוהיל שאער (להלן: " ויסאם"), הודו בכתב האישום המתוקן שהוגש בענינם ביום 3/10/06. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב האישום המתוקן.

על פי כתב האישום המתוקן, יוחסה לנאשמים עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, - עבירה לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 382 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז  - 1977 (להלן: " החוק").

מן העובדות המפורטות בכתב האישום ניתן להבחין היטב בחלקם הפחות והשולי של נאשמים 2 ו-3, באירוע ובתוצאותיו, ביחס לחלקו של נאשם 1.

מן העובדות עולה כי, בתאריך 29/5/05, סמוך לשעה 20:00, יצאו הנאשמים יחד מהבית בו הם מתגוררים, בית הוריהם בשכונת רם בנצרת, ברכב מסוג פונטיאק (מס' רישוי 01-933-65) (להלן: " הרכב") שהיה באותה עת ברשותם. הנאשמים נסעו לכיוון שכונת מוטראן בנצרת. בדרכם, סמוך למשרדי הדואר ראו הנאשמים כולם, את שאדי נאסרה ועבד אלחליל הישאם חסן (להלן: " הנערים"), שהלכו לתומם ברחוב, הנאשמים עצרו את הרכב וקיללו את הנערים, לאחר מכן נכנסו הנאשמים 2 ו-3, לרכב והמשיכו בנסיעה, ואילו הנאשם 1 "סאמר" הלך רגלי לכיוון הנגדי.

כאשר הגיעו הנאשמים שאדי וויסאם לשכונת מוטראן, בסמוך למכולת, חסמו את דרכו של רכב מסוג סובארו, בו היו באותה עת חאלד עבד אלחלים (להלן: " חאלד") וויסאם מוסלח (להלן: " מוסלח"). שאדי - נאשם 2, יצא את הרכב כשהוא אוחז בידו גרזן והנאשם 3 - ויסאם, אחז בידו מקל. שני הנאשמים החלו להכות את חאלד וומוסלח. אנשים רבים התאספו במקום, לשמע הצעקות, בין הנאספים היו גם ג'מיל סאפי (להלן: " ג'מיל") אשר גר בקרבת מקום.

נאשם 1 - סאמר, הגיע גם הוא למקום האירוע, שלף אקדח וירה מספר יריות באויר, ופגע באמת ידו השמאלית של ג'מיל. סאמר ירה גם בחאלד, ממרחק של כ- 2.5 מטרים, מתוך כוונה להורגו ופצע אותו בכתפו תוך שהוא צועק "תמות תמות". לאחר שחאלד נפל ארצה היכו אותו הנאשמים שאדי וויסאם, אולם לא גרמו לו חבלות של ממש.

במהלך הקטטה שהתפתחה במקום נפגע גם מוסלח וגם הנאשמים 2 ו-3.

כתוצאה מהירי שביצע נאשם 1, נגרמו לחאלד פצעי ירי בכתף השמאלית ושבר בעצם הזרוע והוא אושפז ונזקק לניתוח. ג'מיל אף הוא נפגע מן הירי.

הסדר הטיעון :

הנאשמים שאדי וויסאם, הודו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון אשר הושג לאחר הליך גישור. על פי ההסדר ביקשו הצדדים מבית המשפט להטיל על נאשם 2 - שאדי, מאסר בפועל למשך 6 חודשים, וביחס לנאשם 3 - וויסאם, ביקשו הצדדים להטיל עליו מאסר בן 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה. הצדדים עוד ביקשו כי תחילה ירצה נאשם 2 את המאסר בפועל ורק לאחר מכן יחל הנאשם 3 את ביצוע עבודות השירות. עוד יוטל על הנאשמים קנס ופיצוי למתלוננים וכן מאסר על תנאי, והכל לפי שיקול דעת בית המשפט.

הנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן והורשעו על פיו.

טיעון לעונש :

(א)       בטיעוניה לעונש ביקשה התובעת את בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון כפי שהוצג משום שחלקו של הנאשם 1, באירועים הינו החלק המרכזי ואילו לשני אחיו, הנאשמים 2 ו-3 חלק מזערי פחות ושולי.

התובעת עוד הדגישה כי לשני נאשמים אלה אין כל קשר, לא בפועל וגם לא ברמת הידיעה בלבד, לענין השימוש בנשק החם, חלק זה יוחס לאורך כל הדרך רק לנאשם 1.

עברם של שני הנאשמים נקי לחלוטין ושניהם צעירים, הנאשם 3 נשוי ויש לו ילדים.

בשל כך שמדובר בשלושה אחים שאחד מהם - הנאשם 1, נדון לתקופת מאסר ארוכה, הסכימה התביעה לכך שהנאשם 2, ירצה מאסרו תחילה ורק אחריו ירצה נאשם 3, כדי להקל על המשפחה כולה. החלקים הנוספים של הענישה נועדו על מנת לאזן ולשם האינטרס הציבורי.