גזר דין בתיק פ 5012/06

1.         העבירות בהן הורשעו הנאשמים:

            הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) + סעיף 29 לחוק העונשין. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו, שדדו שני הנאשמים סכום של כ- 700 ש"ח מהמתלוננת, כאשר במהלך השוד תפס נאשם מס' 1 בכתפה של המתלוננת, דחף אותה בבטנה והפילה לרצפה, כשבאותו הזמן נאשם מס' 2 משך ממנה את השקית ובה הכסף. כאמור, הודו הנאשמים והורשעו.

2.         תסקיר המבחן והטיעון לעונש:

            שני הנאשמים צעירים בגילם (ילידי 1987 ו- 1986) וללא עבר פלילי. בנסיבות אלו הורה בית המשפט על הגשת תסקירים בעניינם בטרם הטיעון לעונש. בכל הנוגע לשניהם, המליץ שרות המבחן שלא למצות את הדין עם כל נאשם והציע כי יגזר עונש של מאסר שיהיה בגבולות הניתנים להמרה בעבודות שרות, זאת ביחד עם עונש מותנה מרתיע ופיצוי משמעותי למתלוננת. בכל הנוגע לנאשם מס' 1, ציין שרות המבחן כי הוא בא ממשפחה נורמטיבית ואולם הוא מתקשה לקבל אחריות למעשיו וככל הנראה אינו מבין את חומרתם. עם זאת, לא מצא שרות המבחן כי מדובר באדם בעל אופי עברייני. בכל הנוגע לנאשם מס' 2, שהוא גם משרת בצה"ל, ציין שרות המבחן כי מדובר בצעיר ילדותי ואולם לא מצא כי דפוסי התנהגותו עבריינים, ובהתאם המליץ כאמור לעיל.

            בטרם הטיעון לעונש העידה המתלוננת בפני בית המשפט וסיפרה על סבלה. התובעת ביקשה כי בית המשפט יגזור על הנאשמים ענישה חמורה של מאסר ממושך וזאת בשים לב לפגיעה במתלוננת ובשים לב לחומרת המעשים.

            הסנגורים ביקשו, כל אחד בנפרד, שלא למצות את הדין עם הנאשמים. בין היתר, ציינו כי אין מדובר בעבירות אלימות חמורות, וכן ציינו את עברם הנקי ונתונים אחרים שעולים מתסקיר המבחן. שני הסנגורים הודיעו כי אם יורה בית המשפט על תקופת מאסר אשר ניתן לרצותה בעבודות שרות, לא יטענו כי יש לנכות את ימי המעצר, וביקשו כי בית המשפט יאמץ את המלצות שרות המבחן.

            נאשם מס' 1 הביע חרטה וביקש כי בית המשפט לא ימצה עמו את הדין.

            נאשם מס' 2 ציין כי הוא מעוניין לחזור ולהמשיך לשרת בצבא, וביקש כי בית המשפט יתחשב בו.

            שני הנאשמים ביקשו סליחה מהמתלוננת.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

            העבירה בה הורשעו שני הנאשמים היא עבירה חמורה שהעונש המירבי בגינה הוא עשרים שנות מאסר. עונש זה מנחה את בית המשפט בבואו לשקול את חומרת העונש שיגזר על עובר אותה עבירה. עם זאת, בחינה של כל מקרה היא אינדבידואלית, כאשר על בית המשפט להביא בחשבון נתוניו של כל נאשם ונאשם אל מול חומרת העבירה שביצע.

            כאמור, מדובר במקרה זה בשני אנשים צעירים, ללא עבר פלילי, שזו להם מעידתם הראשונה. כפי שעולה מתסקיר המבחן, אין מדובר באנשים הקשורים לחברה העבריינית ואורחות חייהם אינם מצביעים על נטייה למעורבות עבריינית. כאמור, משיב מס' 2 משרת בצה"ל ושניהם בעלי נתונים נורמטיביים.

            בנסיבות אלו, סבור אני כי יש לשים את הדגש בענישה על הרתעה כלפי העתיד ובנוסף על פיצוי משמעותי למתלוננת, באופן שיבהיר לנאשמים מחד כי ביצוע עבירות מסוג זה אינו כדאי, ומאידך לא יהפוך אותם לחלק מעולם הפשע וזאת בדרך של חיבורם בכלא לעבריינים.

4.         סיכום הענישה וגזר הדין:

            בהתאם ובסיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת האמור בתסקיר המבחן, וכן את דברי המתלוננת ואת כל האמור לעיל, אני גוזר את דינם של הנאשמים כדלקמן:

אני גוזר על כל אחד מהנאשמים 24 חודשי מאסר, מהם 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. התנאי הוא שכל נאשם לא יעבור בתוך 36 חודשים מהיום העבירות בהן הורשע וכן כל עבירת אלימות פיזית מדרגת פשע וכל עבירת רכוש מדרגת פשע ויורשע עליהן.

סך הכל ירצה כל אחד מהנאשמים 6 חודשי מאסר מלאים, וזאת לאחר שכבר הופחתו ימי המעצר מתקופת המאסר שנגזרת.

אני מתיר לכל אחד מהנאשמים לרצות את עונש המאסר בעבודות שרות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות שרות, שתוגש לבית המשפט עד ליום 4/06/06.

לתשומת לב הממונה על עבודות שרות -