הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן במספר אישומים בתיק זה - ת.פ. 4537/03 (להלן: "התיק הראשון") ובכתב אישום מתוקן בתיק נוסף שצורף במסגרת הסדר טיעון שמספרו 2700/05.
כתב האישום בתיק הראשון ייחס לנאשם עבירות של הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") שתי עבירות של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה - עבירה לפי סעיף 407 (ב), וכן 2 עבירות של גניבה - עבירה לפי סעיפים 383 + 385 לחוק.
עפ"י האישום הראשון ביום 14/10/03 נמצא הנאשם בקניונית באופקים (להלן: "הקניונית"), לאחר ששוחרר הנאשם בתחנת המשטרה בתנאי שלא ייכנס לעיר אופקים למשך 14 יום ובכך הפר הנאשם הוראה חוקית שניתנה לו כדין. עפ"י האישום השני ביום 11/10/03 באותה קניונית המוזכרת באישום הראשון, התפרץ הנאשם לחנות בכוונה לבצע גניבה בכך ששבר את החלון ונטל מהחנות קופסה ובה כ - 100 יחידות מסטיק.
עפ"י האישום השלישי בין התאריכים 14/9/03 ל- 15/9/03 באותה קניונית, התפרץ הנאשם לחנות בכוונה לבצע גניבה או פשע בכך שעקר את החלון ממקומו, ובמעמד זה נטל מן החנות פריטים רבים: קופסאות סיגריות מסוגים שונים כ - 300 קופסאות בסך הכל וכ - 400 מצתים, סכום מזומן של כ- 250 ש"ח וכן 21 כרטיסי טלכארט.
בכתב האישום בת"פ 2700/05 שצורף יוחסו לנאשם עבירות של כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע- עבירה לפי סעיף 406 (א) לחוק, שתי עבירות של גניבה- עבירה לפי סעיף 383+384 לחוק, הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק ועבירה של התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים או תפילה וביצוע גניבה- עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק.
בכתב אישום זה שני אירועים של גניבה מתוך בית מגורים, פעם כאשר התפרץ ופעם אחרת דרך דלת הבית וכל זאת בחודש אפריל 2005.
הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שרות מבחן בעניינו עוד בתיק הראשון. בתסקירים הראשונים שהוגשו ע"י שרות המבחן צויין כי הנאשם קשר את ביצוע העבירות לשימושו בסמים בעבר, עשה מאמצים להעלות את חייו על פסים נורמטיבים ותוצאות בדיקות השתן מצביעות על נקיונו מסמים ולפיכך הומלץ על העמדת הנאשם בצו מבחן. בתקופה זו בה המליץ שרות המבחן על העמדתו של הנאשם במבחן, נעצר הנאשם בתיק האחר שצורף לתיק זה.
לאחר מעצרו בתיק שצורף, הודה הנאשם בשני תיקים ובמסגרת ההסדר נתבקש תסקיר נוסף. בתסקיר הנוסף שהוגש ציין שירות מבחן כי יתכן ושילובו של הנאשם במסגרת טיפולית סגורה יהא בו כדי לסייע לקדם את תהליך גמילתו מסמים ושיקומו. בסופו של יום, בתאריך 23/03/06 לאחר השלמת כל תהליך הבדיקות והקליטה הסכימה ב"כ המאשימה לשחרור הנאשם לקהילה טיפולית לאור המלצת שירות המבחן. בהתאם לאמור שוחרר הנאשם ממעצר, כל זאת לאחר הודאתו וטרם מתן גזר הדין ושולב בקהילה טיפולית "הר טוב" בבית שמש.
בתסקירי שרות המבחן אשר בחנו את השתלבותו של הנאשם בקהילה צוין כי השתלבותו של הנאשם בקהילה תקינה אם כי במישור הטיפולי קיימות עליות ומורדות. הנאשם שהה בקהילה הטיפולית כמעט שנה עד שבתסקיר מיום 06.02.07 צויין כי נוכח התפרצויות מילוליות של הנאשם הוחלט על סילוקו של הנאשם מהקהילה הטיפולית וכי הנאשם פנה לשירות המבחן לצורך שילובו בקהילה טיפולית אחרת.
משהתייצב הנאשם לדיון ולמרות שהוגש תסקיר בעניינו לפיו הנסיונות הטיפוליים עד כה כשלו, ניתנה הזדמנות נוספת לנאשם ונתבקש תסקיר נוסף בענייננו לצורך בדיקת שילובו בהליך טיפולי נוסף וזאת בחודש מאי 2007. כבר עתה יצוין כי גם לכך הסכימה המאשימה.
בתסקיר מיום 14/10/07 צוין כי הנאשם שולב במערך שיחות מעקביות ביחידה לטיפול בנפגעי סמים, בדיקות השתן הצביעו על נקיון מסמים. בתסקיר המשלים צויין כי הנאשם מתמיד להגיע לפגישות ובדיקות השתן מורות על אי שימוש בסמים לפיכך המליץ שירות המבחן על הטלת עונש של"צ וכן העמדה בפיקוח שירות מבחן במסגרתו יהיה בקשר עם היחידה לטיפול בהתמכרויות ויבצע מעקב בדיקות שתן.
יודגש כי התהליך המתואר נמשך זמן רב בשל דחיות מרובות לצורך הגשת תסקירים. סופו של יום שירות המבחן בתסקיר האחרון מציין כי הנאשם מתמיד בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות בנתיבות וכי הוא עובר תהליך של שיקום בהתאם ליכולתו וכי הוא עובד, כאשר בסופו של יום אף גובשה תוכנית של"צ.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה טענה כי את העבירות המיוחסות לו ביצע הנאשם כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה דבר המעיד כי אינו נרתע ממאסרים "העומדים על ראשו", לנאשם ניתנו הזדמנויות רבות אותן לא השכיל לנצל והתסקירים שהוגשו בעניינו העידו אומנם על עליות אך בעיקר על מורדות. עוד הטעימה כי המדובר בעבירות רכוש הפוגעות בציבור וכי בהמ"ש מצווה להחמיר בהן, הנאשם הפך העבריינות לאורך חיים וכי העובדה שביצע העבירות על רקע התמכרותו לסמים אין בה כדי להקל. לפיכך ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, להפעיל המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה וקנס.
ב"כ הנאשם טען מנגד כי לא ברורה עתירת המאשימה בשלב זה למאסר בפועל לאחר שהסכימה להמלצת שירות המבחן לשחרורו של הנאשם ממעצר לקהילה טיפולית, אף לאחר נשירתו של הנאשם מהקהילה הסכימה המאשימה לניסיון טיפולי נוסף לנאשם. לדבריו יצרה המאשימה רושם בלב הנאשם כי אם יתמיד בטיפול כך תהיה גם עמדתה העונשית של המדינה ובסופו של דבר ההסתפקות היא בעונש בהתאם ולאחר שיצרה בו הרושם היא עותרת למאסר בפועל. עוד הטעים כי הנאשם היה עצור 11 חודשים ושוחרר בהסכמת המאשימה לקהילה טיפולית, מאז שהוגש כתב האישום לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים, הוא נקי מסמים והחזרתו של הנאשם לכלא כעת אינה ראויה, לפיכך ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן לשל"צ, המאסר על תנאי ימשיך להתקיים ויהיה בפיקוח של שרות המבחן.
דיון
הנאשם שבפני יליד 1973 כשלחובתו 11 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, סמים והפרת הוראה חוקית. הנאשם ביצע העבירות כשתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה בן 7 חודשים.
התמונה המצטיירת הן מגיליון ההרשעות הקודמות והן מעיון בכל התיקים אותם צירף הנאשם, אינה מחמיאה כלל ועיקר. עולה ממנה כי הנאשם ניהל בשמך שנים רבות אורח חיים העברייני כשהוא מבצע העבירות רכוש על מנת לממן את צריכת הסם שלו, כאשר למעשה בין עבירה אחת לרעותה חולפים פרקי זמן קצרים. עם זאת מתסקירי שרות המבחן עולה תמונה המצביעה על תהליך ארוך של עליות ומורדות בנסיונותיו של הנאשם להשתקם, כאשר בסופו של יום המלצת שירות המבחן הינה כאמור לשל"צ. עוד עולה מתסקירי שירות המבחן כי הנאשם מאז ביצוע העבירות נשוא ת"פ 2700/05- היינו לפני כשלוש שנים- נקי מסמים, מתמיד להגיע לפגישות למסגרת טיפולית, משתף פעולה ועובר תהליך של שיקום, גם אם התהליך ידע נסיגות לא מעטות.
אכן כפי שציינה ב"כ המאשימה, המדובר בעבירות רכוש רבות ועל בית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי שבהגנה על שלום הציבור וביטחונו מנאשם מסוג זה תוך הרחקת הנאשם שפגיעתו רעה מן הציבור. ברי אף הנזק הרב שיש בביצוע עבירות רכוש מסוג זה, הן לאותם פרטים שנפגעו וביתם נפרץ, והן לכלל הציבור.
עם זאת כבר נפסק לא אחת כי הענישה הינה אינדיבידואלית ועל בית המשפט לשקול כל מקרה ונסיבותיו. בענייננו על כפות המאזניים עומדות זו מול זו מחד אינטרס ההגנה על הציבור מעבירות הסם והרכוש ומנגד, אינטרס שיקום הנאשם, שהוא אף במקרים לא מעטים, אינטרס הציבור בכללותו.
במקרה דנן יש לזכור כי אנו מצויים במצב, כאשר הנאשם שהה במעצר משך כמעט שנה בגין עבירות אלה ושוחרר בהסכמת המאשימה לקהילה טיפולית, טרם מתן גזר הדין. כאמור השחרור בא לאחר הודאתו וטרם מתן גזר הדין. מכאן ברי כי אף המאשימה באותו שחרור לקהילה הטיפולית, נתנה לנאשם תקווה לצפות כי אם יצליח בהליך הטיפולי - תבוא לקראתו.