גזר דין בתיק פ 4174/05

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין (להלן: "החוק"), יבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (להלן: "הפקודה") + סעיף 29 לחוק, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7  (א) (ג) לפקודה + סעיף 29 לחוק והורשע על פי הודאתו בעבירה של שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק והתחזות כאדם אחר, עבירה לפי סעיף 441 לחוק, גם כן.

העובדות שהיוו בסיס להרשעת הנאשם פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ולא אשוב עליהן במסגרת זו, למעט מספר נתונים שיובאו בהמשך.

המדובר ביבוא כמות גדולה של כדורי אקסטזי, שעלתה על 48000 כדורים. תפיסת הסמים התאפשרה לאחר שהתעורר חשד שמדובר בסמים, זאת בעקבות שיקוף המזוודה בחו"ל. בשיקוף הבחינו בכמויות הכדורים, על כך הועברה הודעה למשטרת ישראל ובכניסת אנזור ושלווה נתפסה המזוודה. שניהם הורשעו ונידונו לעונש מאסר בפועל של 7 שנים.

הנאשם יליד 1968, נשוי ואב לשני ילדים.

המדובר בנאשם שהחל לסטות מדרך הישר בהיותו נער, עוד בשנת 1984, אז באותה שנה, ביצע עבירות של החזקה ושימוש בסם מסוכן, עליהן נידון בבית המשפט השלום בעכו, עבירת אלימות בניגוד לסעיף 382 לחוק ושבגינה הובא לדין בשנת 1985. בשנת 1989 הובא שוב לדין בגין עבירות של החזקה ושימוש בסם מסוכן, עליהן נידון בבית משפט השלום בחיפה.

מאז שנת 1990 ואילך, נידון הנאשם בבית משפט השלום בנהריה בגין עבירות של ניסיון לגניבה (מספר עבירות), פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה (מספר עבירות), הסגת גבול, תקיפה  ואיומים - ראה ת/136.

לאורך כל הדרך נהג בית המשפט בנאשם בכפפות של משי ובמידת הרחמים.

בשנת 1993, שוב הובא הנאשם לדין בגין עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ופריצה לרכב בכוונה לגנוב וגם במקרה זה נהג בו בית המשפט כדרכו של בית הלל והאריך את המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו - ראה הרשעה 7
שבת/136.

לא חלף זמן רב ושוב הנאשם הסתבך בעבירה חמורה יותר,  עבירה של עשיית עסקה בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, איומים, החזקת סם מסוכן והחזקת נשק - ראה ת/136 ו- ת/137. בפרשה הנ"ל ביצע הנאשם עבירות דומות לאלו בהן הורשע בפרשה  דנן, דהיינו עבירות של יבוא לישראל, סמים מסוג, כדורי אקסטזי ו- אל. אס. די. בכמויות ניכרות, ואף רובם יובא לישראל. בגין כך הוא נידון לעונש מאסר בפועל של 5 שנים, חרף זאת, הוא לא למד את הלקח וחזר לסורו ללא כל חשש מאימת הדין, דבר המעיד על כך, שהוא לא הפיק את הלקח ולא הפנים חומרת מעשיו ולא הטמיע בתודעתו שסחר בסמים, הוא עיסוק שאינו משתלם, בסופו של יום.

עוד יש לציין כי הנאשם הורשע בשנת 2002 בעבירת אלימות ואיומים כלפי בת זוג.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך, מאסר מותנה וקנס כספי. לעומת זאת, ביקש הסנגור להקל בדינו של הנאשם ולנהוג בו במידת הרחמים כדי לאפשר לו לשקם את עצמו, להיגמל מסמים ולחזור למוטב. גם הנאשם ביקש מבית המשפט להקל בדינו ולאפשר לו לגדל את שני ילדיו ככל הורה. הנאשם השמיע מטעמו עדי אופי שהתייחסו לאופיו הטוב ולתרומתו לנזקקים, חרף קשייו האובייקטיביים.

כאמור המדובר בעבירות יבוא סם מסוכן בכמות גדולה וכי זה אינו כישלונו הראשון של הנאשם. מתברר כי מורת הדין לא הרתיעה את הנאשם, הוא לא למד מנסיונו בעבר ולא הטמיע שעיסוק זה של סחר בסמים אינו כדאי. אין ספק שעבירות כאלה, מאפיינות העוסק בהן כאדם חסר ערכים ושמסוגל להרוס חברה שלמה, כדי להפיק במהירות רבה רווחים קלים.

הסכנות הנשקפות מהסמים ובעיקר מסוג הסם שיובא בפרשה דנן, פורטו במאמר שהעתקו הוגש על ידי המאשימה, הן הסכנות המיידיות והן אלו שעלולות להיגרם לטווח ארוך, בעניין זה קבע ביהמ"ש העליון:

"נכתב רבות על התוצאות ההרסניות של הסם על החברה בכלל ועל המשתמשים בו וקורבנותיו בפרט, וכי החזקה של סוגים שונים של הסם, שלא לצריכה עצמית ובכמויות לא קטנות, יש בה סממנים וקירבה לעבירת הסחר, ש- " ... בביצועו של פשע הפצת הסם, אולי יותר מאשר בכל עבירה אחרת, נוטלים חלק נכבד אלה המתכננים את הספקתו והבאתו מעבר לגבולות המדינה, מקרוב ומרחוק, ומשלחים את חיצי המוות בדרכים נסתרות, כשלידם מסייעים סוכנים וסוכני משנה למיניהם".ע"פ 332/87 אורי בן און נ' מדינת ישראל, פד"י מב (1) 382, 387. לכן גם בעבירות של החזקה שלא לצריכה עצמית נדרש: " ... יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה". ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פד"י לה (4),  313, 319. 

נכתב עוד כי :

" ....על משמעותן של עבירות הסמים, הנזק שגורמים הסמים, והצורך להילחם בתופעה זו באינטנסיביות - נשברו קולמוסין, נכתבו אין ספור מילים וקשה מאד לחדש ולומר דברים שטרם נאמרו." ע"פ 2073/04 זאב אמדורסקי נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 4057 ,עמ' 4064.

אמנם בפסק הדין הנ"ל הנסיבות היו שונות מאלו שבפני, לכן עלינו לפעול על פי הכלל האומר כי, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא, את נסיבותיו האישיות, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום, ומאידך גיסא, האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי, פן שיש לתת לו את המשקל המכריע בעבירות של סחר ויבוא סמים.

בעניין של עבירות סחר או החזקת סם שלא לצריכה עצמית נאמר גם: