גזר דין בתיק פ 4127/05

כללי

1.         הנאשם, מסלה אלמייהו, הורשע לפי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הודאתו באה לאחר שנשמעו עדויותיהם של המתלונן, חברתו, ואיש המשטרה שניהל את החקירה.

            בתאריך 24.7.05, בשעות הלילה המאוחרות, הגיע הנאשם עם חבריו למועדון "לונה" באזור ואדי סאליב בחיפה. במועדון היו בין השאר המתלונן, חבריו מכרמיאל, וכן חברתו, חן. בשעה 04:00 בערך פרץ ויכוח או קטטה בעקבות נסיונו של הנאשם "להתחיל" עם חברתו של המתלונן. הוויכוח הביא לכך שהשומרים הוציאו החוצה את המתלונן. בהמשך לכך, בעוד המתלונן עומד באזור החנייה מחוץ למועדון יחד עם חבריו, החל מתפתח דין ודברים בין המתלונן לבין הנאשם וחבריו. בשלב זה התקרב הנאשם אל המתלונן מאחור, כשהוא מצויד בסכין, הניף את הסכין מלמעלה למטה לכיוון גבו של המתלונן, דקר את המתלונן בגבו, וכן גרם לשריטה בראשו. הנאשם ברח ונתפס ע"י אחד המאבטחים של המועדון.

            למתלונן נגרמה פגיעה ריאתית באונה התחתונה (בנוסף לשריטה בראשו). הוא אושפז ליום אחד בבי"ח רמב"ם לצורך ניתוח, ופצע הדקירה נסגר.

            יצוין, כי דברים אלה שבכתב האישום עלו גם מהעדויות שבפניי בשלב הכרעת הדין, וכן הוצגו בפניי המסמכים הרפואיים.

על הנאשם

2.         הנאשם הוא בן 21, ולפני כשנתיים עבר עבירה דומה שעניינה דקירת אדם בחזה ובמותן.  הוא נדון לארבעה חודשי מאסר בעבודת שירות, וכן הוטל עליו מאסר על-תנאי של שישה חודשים, שהוא בר-הפעלה.

            הנאשם יליד אתיופיה, שעלה עם משפחתו לפני שמונה שנים, ועד למעצרו הנוכחי התגורר בבית הוריו בחיפה. פרטים על משפחתו ועל לימודיו נמסרו בתסקיר שירות המבחן, שהוא שלילי למדי, ומצביע על נטייתו של הנאשם "לפתור מצבים קונפליקטואליים תוך שימוש בכוח ובאמצעים מסוכנים, כאשר הפגיעה באחר אינה נחווית ברגשות אשמה או חרטה". קצין המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו.

            תמונה שונה שמענו מהעד איתי כץ, עובד סוציאלי שיצר קשר טיפולי עם הנאשם בחודשים האחרונים. לדעתו, לא נעשה עד כה ניסיון ממשי לטפל בנאשם, והוא סיפר על מסגרת קייטנה במתנ"ס שבה מילא הנאשם תפקיד אחראי.

הטיעונים

3.         ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירה ומסוכנותה וביקשה להטיל על הנאשם שנות מאסר ארוכות. היא הגישה פסיקה בהתאם. ב"כ הנאשם הצביע על נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, על גילו הצעיר ועל האפשרות שישוקם בעתיד. הנאשם עומד בפני עונש כליאה ראשון, וגם בכך יש להתחשב. עוד הצביע הסניגור על הודאתו של הנאשם בשלב די ראשוני של המשפט.

דיון וענישה

4.         הנאשם הורשע בעבירה חמורה מאוד. מאחר ששמעתי עדויות, התחוורו בפניי פרטים נוספים כיצד עניין של מה בכך בזמן בילוי של צעירים - שכולו באשמת הנאשם - מביא לתוצאה קשה של דקירת אדם. כידוע, מרובים מאוד מקרים כגון זה שמובאים בפני בתי המשפט, וכבר הצביע חברי השופט שפירא על כך, שרק מילימטרים של עומק חדירת הסכין הם המפרידים בין עבירות החבלה לבין עבירות הקטילה (ת"פ 3195/04 מדינת ישראל נ' מנשירוב, פס"ד מיום 12.5.05). לפיכך מתחייבת במקרים כגון אלה החמרה בעונש, מה עוד שבמקרה שלפנינו מדובר במי שנדון לפני כשנה לעונש קל בגין מעשה דומה של דקירת אדם, סיים לרצות עונש זה, בעבודת שירות, זמן קצר לפני האירוע דנן, וידע בזמן ביצוע העבירה שעומד ותלוי נגדו עונש מאסר על-תנאי.

            יחד עם זאת לא אמצה את הדין, כשיעור שהתבקשתי ע"י ב"כ המאשימה. מדובר באדם צעיר שמוטל עליו מאסר ראשון, ויש תקווה מסוימת שבתקופת כליאתו יפנים את מצבו ואולי יקבל טיפול שייתן פרי בעתיד. משקל מסוים נתתי גם להודאת הנאשם לאחר תחילתו של המשפט.

            בשוקלי את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעונש במקרה זה, מוטל על הנאשם עונש של ארבע שנות מאסר, שמתוכן יהיו שנתיים וחצי לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי לשלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.

            כמו כן מופעל, במצטבר, עונש המאסר על-תנאי של שישה חודשים, כך שעל הנאשם מוטל לרצות שלוש שנות מאסר, שתחילתן ביום מעצרו 24.7.05.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"א בטבת תשס"ו (11 בינואר 2006), במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.

ד.א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: