גזר דין בתיק פ 4119/05

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן.

הרקע למסכת העובדתית המיוחסת לנאשמים בכתב האישום הינה, חשדם של שלושת הנאשמים כי ח.ח (להלן: "המתלונן") גנב רכב ורצונם של הנאשמים לאלץ את המתלונן להשיב את הרכב הגנוב.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, בתאריך 30.10.04 בעת שהמתלונן שהה בישוב בטמרה, הגיעו שלושת הנאשמים ברכב השייך לנאשם 3,  הנאשמים 1 ו- 2 העלו את המתלונן לרכב, כאשר הנאשם 1 ישב לידו כשהוא אוחז מקל והנאשם 2 נוהג.  הנאשם 3, על פי המצויין, נשאר במקום.

המתלונן הוסע לחורשת "כאבול", שם, הורד מן הרכב, כאשר הנאשמים 1 ו- 2 אוחזים מקלות והנאשם 2 אחז בסכין. באיומם של השניים,  סוכם כי המתלונן יוביל אותם למקום הימצאו של הרכב הגנוב, בנצרת.

הנאשמים 1 ו- 2 יחד עם המתלונן חזרו לטמרה, פגשו בנאשם 3 בצומת טמרה, העלו אותו לרכב, ומשם, נסעו לנצרת למקום אליו הוביל המתלונן. בהגיעם למקום, הסתבר, כי הרכב הגנוב אינו שם, ואזי אז, סטר הנאשם 2 למתלונן, זה החל להימלט והנאשמים דולקים בעקבותיו, הנאשמים 1 ו- 2 במרדף רגלי והנאשם 3 ברכב.

לאחר שנתפס המתלונן, הוכה במקלות ואף נחבט בפניו. כתוצאה מכך, נגרמו לו חבלות בגבו, בלסתו וברגלו.

בגין המסכת העובדתית כמצויין לעיל, הורשעו הנאשמים בעבירה לפי סעיף 333 + 29 לחוק העונשין התשל"ז 1977, דהיינו, גרימת חבלה חמורה.

ההסדר שגובש בין באי כח הצדדים והנאשמים התייחס לתיקון כתב האישום ולא כלל הסדר לעניין העונש.

לאחר הרשעת הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, נתבקש שירות המבחן להכין תסקיר בעניינם.

בתסקירי שירות המבחן פורטו מכלול נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של הנאשמים.

בעניינו של הנאשם 1, קצינת המבחן למבוגרים, הגב' דהן ענת,  בתסקיר מיום 05.12.05 התייחסה לעובדת היותו אב ל- 5 ילדים, מובטל המתקיים מזה כ- 5 שנים מקיצבת הבטחת הכנסה, וביקשה דחיה של חודש ימים על מנת לגבש המלצה.

בתסקיר מיום 10.04.06, ציינה קצינת המבחן כי הנאשם שולב בקבוצה טיפולית המיועדת לגברים אשר הופנו לשירות על רקע עבירות אלימות וכי עד מועד זה התקיימו 12 מפגשים כאשר למרביתם הגיע הנאשם אולם, מאחר והקבוצה עודנה בראשית דרכה טרם ניתן לומר כי נעשה תהליך טיפולי משמעותי על ידי המשתתפים בה, ועל כן, ביקשה דחיה נוספת של שלושה חודשים בטרם תגבש המלצה.

בתסקיר משלים מיום 04.06.06, הביאה קצינת המבחן מדברי הנאשם באשר לרקע לביצוע המעשה  ואת דבר גניבת רכבו אשר מעשה הגניבה היווה פגיעה כלכלית קשה בו ובבני משפחתו על רקע היותו מובטל וניסיונו להחזיר לעצמו את רכושו.

הנאשם 1 הביע בפני קצינת המבחן צער על עצם היותו מעורב בפלילים, כאשר לדבריו מאז נישא והוא אב לילדים הוא מקפיד לשמור על החוק.

עוד ציינה קצינת המבחן כי על פי ההתרשמות במהלך הפגישות הקבוצתיות, אזי, לא באו לידי ביטוי דפוסי התנהגות אגרסיביים ותוקפניים, ולהערכתה, בעת שנקלע למצב של לחץ וחוסר אונים פעל באופן אימפולסיבי מבלי ליתן את הדעת להשלכות מעשיו לרבות בעת ביצוע העבירה נשואת דיון זה.

לאור האמור לעיל, באה קצינת המבחן בהמלצה לשלב במקרה זה בין ענישה חינוכית כדוגמאת של"ץ לבין טיפול באופן שינתן צו של"ץ בהיקף 200 שעות ויעמוד במבחן השירות למשך תקופה בת שנה. במהלך המבחן, ימשיך בתהליך הטיפולי בו החל וישתתף בקבוצה.

בעניינו של הנאשם 2, קצין המבחן מר נאג'ר סאלמה, בתסקיר מיום 10.12.05 ציין את היותו נשוי ואב ל- 2 ילדים, עובד ומתקיים מהשלמת הכנסה בשיפוצים במשרה חלקית, וכי אין לחובתו הרשעות קודמות.

קצין המבחן ציין כי בהתייחס לעבירה הנדונה, קיבל הנאשם אחריות חלקית בלבד בכך כי תקפו את המתלונן בהשתמשם בידיהם בלבד ולא באמצעות אלה או החזקת סכין.

יחד עם זאת, מצא לנכון קצין המבחן לציין כי הנאשם גילה הזדהות עם המתלונן בצער וחרטה על הכאב שנגרם לו.