גזר דין בתיק פ 4046/05

(ביחס לנאשם 1 )

א.      נגד הנאשם 1 (להלן: "הנאשם" או "הנאשם 1") הוגש כתב אישום בגין עבירות של: שוד - עבירה בניגוד לסעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירה של סחיטה באיומים - עבירה בניגוד לסעיף 428 סיפא + 29 לחוק.

ב.         העובדות:

            אישום ראשון

1.         ביום 17/2/05 שעה 17:15 לערך, משכה א.ו. ילידת 1947 (להלן: "המתלוננת"), מחשבון הבנק שלה, הנמצא בכיכר מאירהוף בקרית אליעזר בחיפה, סכום של 3,000 ש"ח (להלן: "הכסף").

2.         המתלוננת שמה את כספה בתוך תיק (להלן: "התיק"), והמשיכה בדרכה לביתה. בהגיעה לרח' אבנר 7, פגשה המתלוננת שכנה שלה והיא נעצרה לדבר עמה, תוך כדי כך, הגיח הנאשם 1 מאחורי המתלוננת ומשך בתיקה, תוך הפעלת כח, וזאת בכדי למנוע התנגדות מצדה לגניבה או על מנת להתגבר עליה, בסופו של דבר נטל הנאשם את התיק וברח.

3.         המתלוננת התחילה לצעוק ולבכות. למשמע צעקותיה, הגיע חיים מלכה (להלן: "חיים") שהזדמן במקום, ורדף אחרי הנאשם 1, אולם האחרון הצליח לחמוק מידיו, ולברוח מהמקום לכיון תחנת דלק "מנטה", הנמצאת ברח' ההגנה (להלן: "תחנת הדלק").

4.         י.ו. שהזדמן במקום וראה את הנאשם 1, בזמן שברח מפניו של חיים ובידיו התיק, דלק אחריו, עד שהשיגו בתוך משרד תחנת הדלק. במעמד האמור לעיל, י.ו. גילה כי הנאשם 1 הינו שכן שלו ובעקבות כך פנה אליו וביקש ממנו כי יחזיר את התיק למתלוננת.

5.         הנאשם 1 אמר לי.ו. כי הוא יחזיר את התיק, אולם במקום זאת, הנאשם 1 יצא מהמשרד בתחנת הדלק ומייד לאחר מכן התחיל לרוץ כשבידו התיק לכיוון הכביש הראשי, אז ראה אותו חיים ורדף אחריו עד שהשיגו והוציא מידיו את התיק, וזאת על אף התנגדותו של הנאשם 1 ונסיונו למנוע מחיים לעשות כך.

אישום שני

1.         ביום 17/2/05 שעה 19:30 לערך, לאחר אירוע השוד המתואר באישום הראשון (להלן: "השוד"), בזמן שי.ו. שהה בכיכר מאירהוף בקרית אליעזר בחיפה, ניגש אליו הנאשם 2, הוא אחיו של הנאשם 1, והביא בפניו כעס על כך כי הכשיל את מעשה השוד של הנאשם 1 ובכך גרם לאחרון הפסדים.

2.         הנאשם 2, תוך שהוא מחזיק בידו סכין (להלן: "הסכין"), דרש מי.ו. באיומים להתלוות אליו לדירה הנמצאת בקרבת מקום (להלן: "הדירה").

            בפחדו ממנו, י.ו. נענה לדרישתו של הנאשם 2. בתוך הדירה היה הנאשם 1 ועוד אנשים, שזהותם אינה ידועה לתביעה.

3.         הנאשם 1, צעק על י.ו., והטיל עליו את האחריות לפציעתו ביד ולהפרעה בביצוע השוד. הנאשם 1 שימש כחוקר, כמאשים וכשופט וציווה עליו לשלם לו קנס בסכום של 2,000 ש"ח (להלן: "סכום הכסף").

4.         י.ו. אמר לנאשם 1 כי אין לו כסף ואז הנאשם 2, איים על י.ו. כי יפגע בו באם לא ישלם מחצית מסכום הכסף הנ"ל, עוד באותו יום ומחציתו השניה למחרת היום.

5.         י.ו. בפחדו מהנאשמים, יצא מהדירה, יחד עם הנאשם 2, הגיע לחנותו של יעקב עטר בכיכר מאירהוף, לווה ממנו סכום של 1,000 ש"ח, ונתן אותו לנאשם 2 שהמתין לו מחוץ לחנות הנ"ל.

6.         ביום 20/2/05 בשעה 14:00 לערך, פגש הנאשם 2 את י.ו. ודרש ממנו באיומים כי ישלם לו המחצית השנייה של סכום הקנס.

7.         ביום 22/2/05 בשעה 22:00 לערך, התקשר נאשם 2 לו.י., אחיו של י.ו. ודרש ממנו באיומים, לאחר שסיפר לו כי י.ו. הפריע לאחיו בזמן השוד, כי ישלם לו 1,000 ש"ח, ואף הוסיף הנאשם 2 והודיע לי.ו. במעמד הנ"ל, כי אם לא יעתר לדרישתו, מישהו עלול להפגע.

8.         ביום 23/2/05, נפגש ו.י. עם הנאשם 2, לאחר שתואם הדבר עם המשטרה, בבת גלים בחיפה, ליד בנק אוצר החייל, כשהוא מצוייד בסכום של 400 ש"ח.

9.         הנאשם 2, אמר לי.ו. כי יעקב הפריע לנאשם 1 במהלך השוד וכי רק התערבותו בעניין מנעה את הנאשם מלפגוע ב- י.ו.