גזר דין בתיק פ 4041/05

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירות לפי סעיפים 329(א)(2)  ו- 25 וכן סעיפים 382(ב) ו- 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, קרי, ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה ותקיפת בן משפחה.

על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, הנאשם הינו אביה של אום כולתום חיאדרה, ילידת 1981 (להלן: "המתלוננת").

הרקע למעשה, חוסר שביעות רצון של הנאשם מהתנהגותה של המתלוננת אשר נחשדה כפוגעת בכבוד המשפחה. המתלוננת נמצאת בהליכי פרידה מבעלה, שהתה תקופת מה בבית הוריה אך עזבה אותו עקב סכסוך עם אביה.

ביום 17.2.05,  הגיע הנאשם ללשכת התעסוקה בסכנין שם, המתין לבואה של המתלוננת. כאשר הבחין הנאשם במתלוננת, סמוך לשעה 11.20, התנהל בין השניים דין ודברים, במהלכו דרש ממנה לשוב לביתו. המתלוננת סירבה והחלה לברוח ממנו. הנאשם רדף אחריה, תפס בשערותיה, הכה אותה מכות אגרוף בפניה ובגופה עד כי אחת משיניה נשברה, וזאת עד שעוברי אורח השתלטו עליו והרחיקו אותו מהמקום.

לבקשתי, הוכן תסקיר מטעם שירות המבחן. התסקיר תיאר את הרקע המשפחתי של הנאשם, בן 66, נשוי ואב ל - 8 ילדים בגילאים 22- 36.

הנאשם מתקיים מקצבת זקנה (קודם לכן, במשך שבע שנים, התקיים מהבטחת הכנסה). אשתו עקרת בית הסובלת מבעיות בריאות ומקבלת קצבת נכות. 

הנאשם סיפר כי הינו אדם דתי המנהל חיי דת ומסורת ויחסיו המשפחתיים נורמטיביים ותקינים.

המתלוננת נמצאת בהליכי גירושין ומתגוררת מחוץ לעיר סכנין. על פי המתואר בתסקיר,  התנהגותה " בד"כ היקשתה עליו, כיוון שלא גילתה משמעת ולא נהגה בהתאם למקובל בסביבתה".

לטענת הנאשם, תקיפת המתלוננת, נעשתה בשל חוסר האונים נוכח התנהגותה ואי יכולתו לברר עימה, את פשר התנהגותה.

הנאשם הביע צער וחרטה, רצון להתנתק רגשית מהמתלוננת, ולאפשר לה לנהל את חייה כרצונה.

בתסקיר צוין כי, בשיחה עם המתלוננת, היא אינה מעוניינת להתלונן כנגד אביה, ואף אינה חשה מאוימת מפניו. יחד עם זאת, ביטאה את פחדה מאחיה ורצון כי יאפשרו לה לנהל את חייה כרצונה.

התרשמות העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה, הינה, כי הנאשם לא יחזור על ביצוע העבירה הנוכחית, אך קצינת המבחן התקשתה להעריך את מידת הסיכון לחזרה על המעשים.

לדעת קצינת המבחן, קיים קונפליקט ערכי ותרבותי מושרש בין אורח החיים המסורתי ותפיסת עולמו של הנאשם, עם אורח חייה של המתלוננת, המקשה על הפרידה הרגשית והפנמת עצמאותה. לנוכח התרשמות זו, לא הובאה המלצה טיפולית בעניינו.

ב"כ המאשימה, הפנתה למסכת העובדתית, כפי שפורטה לעיל, ביקשה להחמיר  עם הנאשם, תוך הדגשת מניעיו ומסוכנתו.

כמו כן, הדגישה ב"כ המאשימה כי הרקע למעשיו, חוסר שביעות רצונו כלפי התנהגות המתלוננת, ודעתו כי היא פוגעת בכבוד המשפחה; כאשר שמועות בלבד היוו את הבסיס לטענות כנגד המתלוננת, כעולה מתסקיר קצינת המבחן. 

עוד הוסיפה ב"כ המאשימה,  כי ניתן ללמוד על מסוכנתו של הנאשם הן מנחישותו (ארב למתלוננת), מכך שהתקיפה נעשתה בצהרי היום, ברחוב ראשי לעיני עוברים ושבים ומנסיבות ביצוע העבירות: הנאשם הגיע מצויד בכלי נשק ולא היסס להשתמש בו, זאת, כאמור, ברחוב ראשי ולעיני כל והפנתה לחומרת הפגיעות המתלוננת.

ב"כ המאשימה הפנתה לרישום פלילי קודם אשר עניינו, אף הוא, תקיפת המתלוננת אשר בוצעה על ידי הנאשם ובנו. בגין תקיפה זו, תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה, אשר לא הרתיע את הנאשם מלפגוע בה, בשנית.

לסיכום, ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך מרתיע, וכן הפעלת עונש מאסר מותנה בן 5 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם מ ת.פ 2043/03 (שלום עכו), וזאת במצטבר לעונש אשר ייגזר בתיק זה.

מטעם ההגנה, העידו שני  עדים, מר מוחמד חיאדרה, מנהל בית ספר, קרוב משפחה ושכנו של הנאשם; וכן, הכומר מר סאלח חורי המכיר את הנאשם. שניהם העידו כי מדובר באיש הגון, אשר עבד קשה לפרנס את משפחתו וקודם לאירוע זה, לא שמעו על בעיות במשפחתו.