גזר דין בתיק פ 40307/05

1.         הנאשם, יעקב קויירו, הורשע, לאחר משפט הוכחות, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

            כפי שנקבע בהכרעת הדין, "התנדב" הנאשם ללוות את המתלונן, מר יחיאל בירמן, יליד שנת 1927, לסניף קופ"ח בבת ים.

            הנאשם הוביל את המתלונן לסמטה כלשהי, ובשלב מסויים תקף אותו, בכך שדחף אותו בגבו והפילו על ברכיו. לאחר מכן, היכה הנאשם את המתלונן בראשו ונטל את ארנקו מכיס מכנסיו. הנאשם נמלט מהמקום, אך נתפס זמן קצר לאחר מכן על ידי איש המשמר האזרחי, כשהוא מנסה למלט עצמו באמצעות מונית.

            שלל השוד אותר ברשותו של הנאשם, והוחזר לידי המתלונן.

            כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן חבלות בידיו ובברכיו והוא נזקק לטיפול רפואי.

2.         התובעת, עו"ד ספי ברא"ז, הגישה את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם וממנו עולה כי הלה הורשע ב-12 הזדמנויות, בפני ערכאות שיפוטיות שונות. המדובר, בעיקר, בעבירות של גניבה, היזק לרכוש במזיד, שימוש במסמך מזוייף, פריצה לבניין לשם ביצוע גניבה, פריצה לרכב, התחזות לאדם אחר במטרה להונות, ובעבירות על פקודת הסמים המסוכנים.

            בתאריך 31.10.2004 נגזרו על הנאשם, בגין ביצוע עבירות של תקיפה לשם גניבה וגניבה, 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל (כולל הפעלת מאסר על-תנאי בן 12 חודשים), ו-12 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים לבל יבצע עבירה נגד הרכוש או כל עבירת אלימות (ת.פ. 3870/04, בימ"ש שלום ראשל"צ). אין חולק כי מאסר על-תנאי זה הינו בר-הפעלה בענייננו.

            עו"ד ברא"ז ציינה כי מדובר בשוד של אדם קשיש וחסר ישע, כאשר הנאשם אינו חס עליו ותוקף אותו באלימות לא קלה. הנאשם עצמו הינו עבריין מועד ויש לחובתו הרשעות קודמות בעבירות רבות ומגוונות.

            הנאשם ריצה עונשי מאסר, ואת העבירה הנוכחית ביצע שעה שעונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו. באותו מקרה קודם, מדובר בחטיפת תיק שהיה ברשותה של אשה מבוגרת, וגם אז בוצעה העבירה כאשר מאסר על-תנאי אחר מרחף מעל לראשו של הנאשם.

            ביהמ"ש החליט שלא למצות את הדין עם הנאשם בכך שהסתפק בעונש מתון יחסית, בשים לב להודאתו באשמות שיוחסו לו ומתוך התחשבות בעובדה כי ביצע את העבירה על רקע היותו מכור לסמים מסוכנים.

            התובעת מוסיפה וטוענת, כי הנאשם לא למד את לקחו, והפעם הגדיל עשות כאשר ביצע את העבירה תוך שימוש באלימות כלפי המתלונן.

            התובעת הציגה פסיקה ממנה ניתן ללמוד על גישתם המחמירה של בתי המשפט כלפי עבריינים המעורבים בעבירות מסוג זה.

            לפיכך, מבקשת התובעת לגזור על הנאשם עונש מאסר ממשי לתקופה ממושכת, להפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר, ולהשית עליו מאסר על-תנאי.

            בשים לב למצבו הכלכלי של הנאשם, התביעה אינה מבקשת לחייבו בתשלום פיצויים בסכום גבוה, אך לגישתה של התובעת יש לגלם נתון זה במסגרת תקופת המאסר בפועל.

הסנגור, עו"ד ניר אלפסה, ציין כי מדובר בנאשם כבן 42, בעל עבר פלילי עשיר למדיי. הנאשם מכור לסמים מסוכנים משנות ה-80, וזה הרקע להסתבכויותיו ומעורבותו בביצוע העבירות הפליליות.

עם זאת, טען עו"ד אלפסה כי אין למצוא עבירות אלימות בין שלל העבירות הפליליות בהן הורשע הנאשם, לבד מהעבירה האחרונה, בגינה הוטל המאסר המותנה.

הנאשם אינו אדם אלים מטבעו, אלא, כהגדרתו של הסנגור "עלוב חיים שהגיע לעברי פי פחת", שכל מעשיו מכוונים להשגת אמצעים כספיים לרכישת סמים מסוכנים.

הסנגור הוסיף וטען כי הנאשם קיבל על עצמו אחריות חלקית למעשיו בכך שהודה בעבירת הגניבה, ופרשת התביעה הצטמצמה לעדותם של שני עדים בלבד.

מדו"ח העימות, ת/10, אנו למדים כי הנאשם ביקש לפגוש את המתלונן ולהביע בפניו חרטה וצער על מעשיו.