גזר דין בתיק פ 40274/06

ביום 31.12.06, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, על פיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע, התביעה תעתור לעשר שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצר והסניגוריה תוכל לטעון לשמונה שנות מאסר בניכוי ימי המעצר.

כמו כן, הוסכם  כי יוטל על הנאשם מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח בסך 17,000 ש"ח.

הודע לבית המשפט, כי אם המנוח  עודכנה בהתאם לחוק; כי מודעת היא להסדר ומודעת היא לזכותה בהגשת מכתב לבית המשפט. הוסכם גם על הגשת תסקיר.

כי כן, הודה הנאשם בעובדות ובעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, כתיקונו, הורשע על פי הודייתו וטיעונים לעונש נשמעו בתאריך 25.2.07.

בעת הטיעון לעונש היו מונחים לפני בית המשפט גליון הרשעות קודמות של הנאשם,

ת/ע/1, מכתבה של אם המנוח, הגב' רוזה מדלל (ת/ע/2), פסיקה מטעם המדינה, כמו גם פסיקה מטעם ההגנה, כמו גם תסקיר נאשם, נ/ע/1.

ויצויין, כי שני הצדדים טענו בצורה נאה, וסדורה, כאשר הסניגורית המלומדת טוענת לנאשם כל אשר ניתן לטעון לטובתו והתובע המלומד, כדרכו, בהגינות ובבהירות.

אחותו של הנאשם העידה כעדת אופי מטעמו. סיפרה, כי היה הנאשם מטפל באימו חולת הסכרת. היה הוא עובד ועוזר לאם " בשכל הוא קצת יותר חלש מכולם. ככה הוא". עצבני קצת הנאשם, אינו יודע קרוא וכתוב.

התובע המלומד, האיר על עובדות אירוע;

הנאשם, ישב ביום 11.9.06 על ספסל ציבורי בלוד. קצת לאחר חצות, לאחר אשר שתה אלכוהול, עברו המנוח ואחר. עת שוחחו ביניהם - המנוח סיפר לאחר על מקרה בו סייע לבחורה מהמגזר הערבי.

הנאשם, אשר שמע חלק מהשיחה - והוא עצמו משתייך למגזר הערבי - סבר כי המנוח מקניט אותו בעניין מוצאו והחל להכות את המנוח ולבעוט בו בכל חלקי גופו עד אשר המנוח נפל על הקרקע בגן.

חרף העובדה כי התחנן המנוח,בעודו שכוב על הקרקע בפני הנאשם כי יחדל ממעשיו - המשיך הנאשם להכותו ולבעוט בו.

אותה עת, אדם נוסף בשם סמי, אשר גם הוא היה באותו גן, ניגש אל הנאשם, אחז בו וביקש ממנו לחדול מהמעשים. במקביל, פנה אותו סמי אל המנוח והציע לו להמלט. אולם, המנוח אשר תשו כוחותיו המשיך לשכב על הקרקע.

אותו שלב, האחר וסמי החלו לעזוב את הגן והנאשם הרים עץ אשר שימש כספסל בגן ובקצותו בורג נוסף והחל להכות את המנוח מכות חזקות בראשו , בעורפו ובגבו, עד אשר המוט נשבר.

במעשיו אלה גרם הנאשם למנוח חבלות קשות, בין השאר לשבר בעצם העורף, פצעי קרע בקרקפת ושבר בעצם השכם השמאלית.

הנאשם עזב את הגן והותיר את המנוח שכוב על הרצפה כשהוא חבול, מדמם ובאפיסת כוחות.

בסמוך לאחר מכן, נפטר המנוח כתוצאה מחבלות שגרם לו הנאשם.

בדברי תובע מלומד, כי חומרה מיוחדת במעשי הנאשם:

ככה סתם, ללא הכרות מוקדמת ועקב עניין של כלום - חבט הנאשם למוות במנוח, עד מותו; גם לאחר שהמנוח התחנן על חייו - לא חדל הנאשם ממעשיו; גם לאחר שסמי התערב כאמור - חזר הנאשם למעשיו.