גזר דין בתיק פ 40259/06

בתאריך 17.6.06 בילה הנאשם במועדון בת"א מהשעה 01.00 עד 08.30, ובשעה זו נהג ברכבו לכיוון ביתו בכביש מס' 5 ממערב למזרח.

הנאשם חלף על פני צומת הכפר הירוק  לכיוון צומת מורשה בנתיב השני מימין כאשר בכיוון נסיעתו 4 נתיבים. אותה עת, רכב המנוח שמעון סופרין, ז"ל, על אופניים, בנתיב הימני קיצוני, בכיוון נסיעת הנאשם, והנאשם, ללא סיבה סבירה סטה עם רכבו באלכסון אל הנתיב הימני קיצוני, ופגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של אופני המנוח. כתוצאה מהפגיעה הוטח המנוח על מכסה המנוע של הרכב, הגיע לשמשה הקדמית שנופצה והתרסקה, פגע עם ראשו בקדמת גג הרכב, והועף באויר ונפל על הכביש מאחורי הרכב.

הנאשם המשיך בנסיעתו ונעצר עשרות מטרים לאחר מקום התאונה.

כתוצאה מהפגיעה נגרמו למנוח פציעות אנושות והוא פונה לבי"ח שם נקבע מותו.

בגין ארועים אלה הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה, כאשר הרשלנות המיוחסת לו היא שלא שם ליבו לדרך לפניו  ולא נתן דעתו למתרחש על הכביש, נהג כשאינו במלוא חושיו והוא עייף, לא הבחין כלל במנוח הרוכב על אופניים למרות ששדה הראיה לפנים היה פנוי ופתוח, סטה עם רכבו ימינה בלא ששם ליבו למנוח, לא הבחין כלל בפגיעתו במנוח ולא בלם את רכבו, אלא לאחר שפגע בו.

עובר לתאונה השתמש הנאשם בסם מסוג M.D.M.A (אקסטזי) ובזמן התאונה נהג כשבגופו הסם המסוכן או תוצריו, אולם הוא לא היה תחת השפעת הסם.

בגין זאת, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות  לפי סעיף 62(2)(3) יחד עם סעיף 64 ב(א)(2) לפקודת התעבורה, שמשמעותו נהיגה של מי שבגופו מצוי סם להבדיל מנהיגה של מי שנתון תחת השפעת סם.

מלאכת הענישה בתיק זה קשה עשרת מונים מהענישה בתיקים אחרים. מצד אחד, בנהיגתו הרשלנית גרם הנאשם למותו של אדם וכתוצאה מכך להרס כל משפחתו כפי שעולה מעדות שני ילדי המנוח ומכתב אשתו, שכן המנוח היה אדם צעיר לימים, וניהל חיים מלאים וחיי משפחה טובים והלב נכמר למשמע עדויות בני המשפחה השכולים. מצד שני, העידה אימו המאמצת הבלתי רשמית של הנאשם, על אישיותו וחייו וכן הוגשו תסקירי שרות מבחן שמהם מצטיירת תמונת חיים של ילד שגדל ללא משפחה, כאשר אימו נטשהו בהיותו תינוק, אביו התנהג כלפיו באלימות, בגיל צעיר למדי עבר לפנימיות ומוסדות שונים עד שבגיל 14 הגיע לקיבוץ אייל במסגרת פרוייקט עליית הנוער.

הוא הצליח להשתלב יפה בקיבוץ, ואימו המאמצת השלימה את המשפחה שכה חסרה לנאשם. למרות נתוני פתיחה גרועים אלה, הצליח הנאשם לשקם עצמו, שירת שרות מלא בצבא, והוערך ע"י מפקדיו.

לאחר ששרות המבחן התייחס לכל נתוני הנאשם, הוא הגיע למסקנה כי מדובר במקרה קשה ומורכב, של אדם שמגלה יכולת רגשית ואנטלגנטית גבוהה, השקיע מאמצים רבים להתנהג באחריות ובבגרות למרות החסכים בילדותו, ושרות המבחן התרשם כי עונש מאסר בפועל עלול להגביר את הסיכון בפירוק והתמוטטות מנגנוני ההגנה שעומדים לעזרת הנאשם, שכן לא תהיה לו מסגרת מלווה ותומכת בזמן המאסר ולאחר שחרורו.

לפיכך, המליץ שרות המבחן לשקול הטלת מאסר בעבודות שרות, וכן להטיל צו מבחן לשנה וחצי.

כאמור, מלאכת הענישה קשה בין שתי המגמות הסותרות כאשר משפחת המנוח אינה זועקת לנקמה, אולם מבקשת כי יגזר עונש ביחס ישר לגודל האובדן  לעומת שירות המבחן המפציר בביהמ"ש שלא לגזור מאסר בפועל לאור הנתונים האישיים שפורטו בתסקיר.

אינני מקבל את גישת ב"כ הנאשם, כי דרגת הרשלנות אינה גבוהה.

הנאשם בילה לילה שלם במועדון, מאחת בלילה עד שעות הבוקר, וברור כי היה עליו להיות מודע לכך שהוא עייף. בנוסף לכך, למרות שאין קשר בין כדור הסם שנטל הנאשם לפני התאונה לבין גרימת התאונה, אין להתעלם מהעובדה שהנאשם נטל זמן לא ארוך קודם לכן כדור סמים.

דרגת הרשלנות אינה נמוכה, שכן נסיבות אלה הנאשם לא נרדם באופן פתאומי, והוא נהג כשהוא אינו במלוא חושיו, כתוצאה מכך לא הבחין כלל במנוח הרוכב על האופנים ואף לא הבחין בו ברגע הפגיעה, אלא רק כעבור עשרות מטרים לאחר שפגע בו.

בנקודה זו עמדת התביעה כי דרגת הרשלנות גבוהה למדי ונושקת בתקרת הרשלנות מקובלת יותר.

בנסיבות אשר כאלה, לא ניתן לאמץ את המלצת שרות המבחן להמנע מגזירת עונש מאסר בפועל, למרות הסיכון שבהטלת עונש כזה כמפורט בתסקיר המבחן.

המטרה שבענישה היא לגרום לנהגים לנקוט באמצעי זהירות מירביים בצאתם אל הכביש, ומותו של המנוח היה מיותר לחלוטין.

כנגד דרגת הרשלנות הגבוהה המצדיקה הטלת עונש המתקרב לעונש המירבי בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות, שהוא עונש של 3 שנות מאסר, אין להמעיט מהנסיבות האישיות של הנאשם, מאישיותו באופן כללי, מהודאתו המיידית באשמה, מלקיחת אחריות לארוע התאונה, ולחרטתו הכנה.