גזר דין בתיק פ 40231/05

בתאריך 15.7.05 בשעה 05.30 נהג הנאשם רכב מסוג מזדה השייך לאחותו, ברח' אבא אחימאיר ברמלה. זאת לאחר שחזר מבילוי במועדונים בת"א ושתה משקאות אלכוהולים. הנאשם נהג בדרך עירונית שהמהירות המותרת בה היא 50 קמ"ש, במהירות של 80 קמ"ש.

מדובר בכביש תקין, מזג האויר היה טוב, שדה הראיה פתוח למרחק של 200 מ'.

המנוח, הילל בוריס, ז"ל, חצה את הכביש משמאל לימין, כיוון נסיעת הנאשם, וחצה 7 מ' לרוחב הכביש, כאשר הנאשם שלא הבחין בו כלל פגע בו עם החזית השמאלית של הרכב. הנאשם לא עצר במקום התאונה, כדי להושיט עזרה או להזעיק עזרה, ונמלט מהמקום בנסיעה מהירה.

המנוח נפטר שעתיים לאחר התאונה כתוצאה מפגיעה רב מערכתית בגופו.

הנאשם נסע לביתו, החנה את הרכב בחניה סגורה, וכיסהו בסדין כדי שלא יהיה גלוי לעין, והלך לישון מבלי להודיע לאיש על התאונה.

יום למחרת, שבר הנאשם את השמשה הקדמית של הרכב שנסדקה במהלך התאונה ע"מ להעלים את דבר הפגיעה, וכן פירק את הפנס הקדמי שמאלי של הרכב שנפגע בתאונה והרכיב במקומו פנס חדש.

את שברי השמשה והפנס המפורק זרק הנאשם לפח כדי להעלימם.

לאחר ביצוע התיקונים ברכב, כיסה אותו שוב בסדין.

בגין ארועים אלה הואשם הנאשם בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה, על כך שלא היה ער לנעשה בכביש ונהג בקלות ראש, לא הבחין במנוח עד לתאונה ממש, נהג במהירות מופרזת העולה על המותר.

כמו כן הואשם בהפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64 א (ב) לפקודת התעבורה, ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

מיד עם הגשת כתב האישום הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו והורשע על פי הודאתו, וכן הסכים לפסילת רשיונו עד תום ההליכים.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שרות מבחן, ב- 7.12.05 סקר שרות המבחן את נסיבותיו, כשמדובר במי שסיים 12 שנות לימוד ושירת שרות צבאי מלא כלוחם חי"ר ביחידת גולני והוערך כבעל רמה אישית גבוהה. לטענתו נרדם כתוצאה מעייפות ולא היה מודע לפגיעה במנוח עד ששמע את החבטה של פגיעת הרכב בגופו.

הנאשם חשש מתגובת אחותו בעלת הרכב, וניסה להעלים את התאונה, אולם כעבור 3 ימים, הסגיר עצמו למשטרה.

כתוצאה מהארוע נקלע הנאשם למצוקה נפשית קשה ופנה לקבלת טיפול פסיכולוגי.

שרות המבחן המליץ לדחות הדיון ובתאריך 31.1.06 קיבל את תוצאות האבחון הפסיכודיאגנוסטי שנערך לו, כאשר מצוקתו הנפשית בלטה ותוצאות האבחון היו כי מדובר בבחור נורמטיבי בעל מצפון ורגשות חרטה.

מאחר שהיתה חשיבות לסיים את האבחון הפסיכיאטרי, נתבקשה דחיה למתן גזה"ד וביום 28.2.06 נערך תסקיר משלים שבו חזר השרות על התרשמותו החיובית מהנאשם, אולם לאור חומרת העבירה ועונש המאסר הצפוי, לא ניתנה המלצה טיפולית.

הדו"ח הפסיכולוגי שנערך לנאשם, סוקר את עברו ורקעו, את התפקוד הרגשי שלו והמסקנה כי אישיותו אינה מגובשת ומאופיינת בחוסר בשלות והצפה רגשית.

הפסיכולוגית ממליצה לתמוך בנאשם בטיפול כדי לסייע לו בעת המשבר.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שעל פיו התביעה תדרוש עונש מאסר בפועל למשך שלוש שנים, עונש מאסר ע"ת ופסילת רשיון נהיגה לצמיתות, כאשר הסניגור יבקש להסתפק במאסר של שנתיים ובעונש פסילה קצוב.