גזר דין בתיק פ 40198/06

1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, הכל כמפורט בכתב האישום.

הנאשם ביחד עם נאשם אחר שדדו את המתלונן, עובר אורח ביום 4.7.06 סמוך לשעה 03:30 לפנות בוקר, ברחוב הנגב בתל-אביב באזור תחנה מרכזית ישנה, בדרכו של המתלונן מבילוי  מועדון לביתו, כאשר נאשם 1 אחז במתלונן בצווארו בחוזקה, בעוד שהנאשם שבפני אחז בו מאחור ובכך מנע את אפשרות מנוסתו של המתלונן.

בהמשך גרר נאשם 1 את המתלונן למקום מסתור סמוך כאשר נאשם 2 תומך בו בכך שהוא מונע את המלטות המתלונן.

בהמשך, כפי שמפורט בסעיפים ב' - ה' תקף הנאשם האחר את המתלונן באופן קשה ואכזרי כפי שמפורט בכתב האישום, וזאת אני קובע גם נוכח העובדה שהמתלונן הספיק להעיד בפני, כך שביהמ"ש יכול היה להתרשם מהמתלונן עצמו על החוויה הקשה והטראומטית שהיתה מנת חלקו עד אשר הוא חזר על אותו מטבע לשון פעם אחר פעם, "אני חששתי לחיי וחשבתי שהולכים להרוג אותי".

ראוי לציין ששלל השוד של הנאשמים הסתכם במכשיר פלאפון סלולרי שנלקח מהמתלונן, כאשר הנאשם 1 דרש מהמתלונן ללחזור למקום שבו שהו הנאשמים, זירת האירוע, עם סכום של 300 ש"ח כדי לקבל לידיו את מכשיר הפלפון, מכשיר אשר נתפס בחזקתו של נאשם 2 לאחר מעצר הנאשמים על ידי המשטרה.

2. הודאת הנאשם הזה באה רק לאחר שהנאשם מספר 1 הודה במיוחס לו בכתב האישום, ובית המשפט גזר את דינו לעונש של 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלונן, גם זאת במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לאחר שבימ"ש הספיק לשמוע את כל פרשת התביעה והתיק נקבע לצורך שמיעת פרשת ההגנה.

ראוי לציין שהסדר הטיעון בין הצדדים הושג רק לאחר שב"כ הצדדים התרשמו מעדותו של המתלונן כפי שביהמ"ש יכול היה להתרשם, עדות מהימנה ביותר של מתלונן אשר חווה על בשרו אירוע קשה ביותר שנחקק בזכרונו, והותיר את אותותיו על המתלונן, כפי שפרטתי לעיל.

3. הנאשם הורשע גם הוא בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, ואינני מוצא מקום להכביר מלים על חומרתה על עבירה זו ועל הצורך לעקור אותו מהשורש באמצעות הטלת עונשי מאסר משמעותיים וארוכים, הכל כפי שפרטתי בגזר הדין בנוגע לנאשם האחר, ולכאורה מלאכתו של בית המשפט לא צריכה להיות קשה במקרה שכזה הואיל ועקרון אחדות הענישה מצדיק בנסיבות העניין הטלת עונש דומה על הנאשם שבפני, בשינוי שמביא לידי ביטוי את חלקם השונה של הנאשמים כמפורט בכתב האישום.

אמרתי לכאורה , ולא בכדי.

המדובר אמנם באותה הרשעה שבה הורשע הנאשם האחר, אך עיון בעובדות כתב האישום שבו הורשע הנארשם האחר אל מול עובדות כתב האישום הנוכחי מעלה שמדובר אמנם באותה עבירה אך במסכת מעשים שונים, שאין מקום להשוות ביניהם.

מקובל עלי טיעונו של עו"ד פז שנאשם זה סייע בידי הנאשם האחר, ואף היה שותף לו בחלקו הראשון של האירוע, שעה שהנאשם האחר אחז בחוזקה בצווארו של הנאשם האחר, בעוד שהנאשם בפני אוחז בו מאחור ומונע את בריחתו.

אך דומה שמשלב זה ואילך  לא ניתן לקשור בין מעשי הנאשמים, ולא במעשיהם נבדלים באופן מהותי אחד מהשני, שעה שהנאשם האחר תקף את המתלונן משך דקות ארוכות, באמצעות ידיו ובהמשך הפילו ארצה ואף נטל לידיו מוט ברזל והיכה באמצעותו את המתלונן בחלקי גוף שונים.

מדובר בסדרת מעשים שגבלה באכזריות שלא ידה שובע מצידו של הנאשם האחר, ובית המשפט שמע את דבריו הברורים של המתלונן מעל דוכן העדים, אשר ביקש לציין ולהדגיש שהותקף על ידי הנאשם האחר בלבד עד אשר הוא חשש לחייו, וסבר שאותו נאשם מתכוון להביא למותו.

המתלונן חזר פעם אחר פעם בביהמ"ש על דבריו שרק התערבותו של הנאשם שבפני היא שהצילה את חייו, הוסיף וציין שאילולי נוכחותו של הנאשם הזה, הוא מניח שהאירוע היה מסתיים בצורה טרגית או בצורה חמורה יותר.