גזר דין בתיק פ 40193/05

ביום 29.5.05 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה בנוגע לתיקון כתב האישום.

בתיקון כתב האישום, בהסכמה כי הנאשם יודה יורשע, וישלח לתסקיר על ידי שרות מבחן. שאלת העונש - נשארה פתוחה.

כי כך, בהודיית הנאשם בכתב האישום כתיקונו, בהרשעתו ובשליחתו לקבלת תסקיר שרות מבחן בעניינו.

ביום 28.11.05, טענו הצדדים לעונשו של הנאשם, כל צד על פי מידותיו.

התובעת המלומדת הגב' עו"ד וקסלר , טענה בבהירות ראויה. הגישה רישום פלילי בעניינו של הנאשם, כמו גם אסופת פסיקה, ת/ע/1. כדבריה, מדובר בדקירה בבית החזה, בדקירה אשר מסכנת חיים, הכל בשל סכסוך של כלום, כאשר לנאשם לא נשקפה כל סכנה. אמת, כדבריה, כי סטר המתלונן לנאשם - אך הדקירה לא באה מיד לאחר מכן, בלהטם של דברים.

בדברי תביעה מלומדת על תת תרבות הסכין, הצורך להלחם בנגע האלימות. בתופעה המדאיגה, היום יומית, כי בשל סכסוך של מה בכך, מסתיימים דברים בחבלות חמורות ולעיתים אף במוות.

אכן, מדובר במי אשר הגיע מרקע משפחתי לא פשוט,כדברי תביעה מלומדת, אך עדיין איך בכך כדי להצדיק פגיעה כה חמורה באדם אחר והתגובה העונשית ההולמת - צריכה להיות במאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

עו"ד יצחקי, באת כוחו המלומדת של הנאשם , טענה לנאשם כל שניתן לטעון לטובתו. הגישה במסגרת ראיותיה לעונש תעודה רפואית, מסמך מעירית נתניה בעניינו של הנאשם, כמו גם אישור מהמכללה הקדם אקדמית (נ/ע/1 - נ/ע3).

הועלה להעיד מטעם הנאשם מעסיקו, מר ברונו אלוש. לדבריו - כי הנאשם החל לעבוד עבורו לפני כשנה. כי הכל היה בסדר גמור, כי הנאשם רצה לחסוך כסף, ללמוד, ללכת לאוניברסיטה. כי שעות היה עובד מהבוקר ועד הלילה. שום בעיה לא התעוררה עם הנאשם, עד אותו היום, יום האירוע.

בדברי העד, כי המתלונן אותו יום אירוע קיבל בשורה רעה, בעניין אשתו. כי הלך העד לבקרו בבית החולים וכי אמר לו המתלונן "מה עשיתי מה עשיתי אני מצטער על מה שעשיתי".

בדברי סניגורית מלומדת, כי המתלונן הגיע לבקר את הנאשם בבית המעצר, שוחח עימו והיה בהליך של סליחה ומחילה.

בדברי המתלונן לפרקליטה אשר טיפלה בתיק, כי עמדתו אינה נקמנית.

הפנתה סניגורית מלומדת לעובדת גילו הצעיר עד מאוד של הנאשם. מי אשר הודה, חסך מזמנו של בית המשפט. בהפנמתו מעשיו. הכל - כמוסבר בתסקיר שרות מבחן. הבנתו פנימה כי עשה מעשה כה חמור וכה חריג לאורחות חייו.

בהדגש סניגורית מלומדת כי נסיבות חייו, ילדותו הקשה, הזנחתו הקשה עד מאוד - כל אלה בהשפעתם הקשה עליו. בהבנתו ובהסכמתו, כי זקוק הוא להמשך קשר עם שרות המבחן.

הנאשם - אשר כבר תקופה משמעותית במעצר, מעצר אשר גרם לו להלם קשה. אותו נאשם אשר למעשה הינו אדם נורמטיבי, מי אשר כל חייו נלחם על מנת ולא יפול, הוא במעגל פשע ומצוקה.

בבקשת סניגורית מלומדת, לקבלת דברי שרות מבחן בהפניתה לפסיקה מטעמה.

הנאשם, בסיפא יום פנה לבית משפט .בדבריו, כי מסכים הוא עם התביעה, כי מדובר במעשה אשר שום אדם נורמטיבי לא צריך לעשותו. בדבריו כי מצטער הוא כל יום עת הולך הוא לישון, בנסותו לחשוב כיצד יכול היה לפעול אחרת. בבקשת הזדמנות "באמת קשה לי בחיים. יש לי שאיפות ונשארו לי שאיפות. אני לא רוצה לסיים את החיים שלי במקום כזה. אני זקוק לצאת כמה שיותר מהר".

בהסברו לבית המשפט לשאלות בית המשפט כי למד שנתיים במכינה, עשה הפסקה כדי לעבוד אצל המעביד, להרוויח כסף ולהמשיך בלימודים. כאשר למד - חי אצל סבתו ועשה עבודות כספרן בספריה השכונתית. עזר בשיעורים לאנשים שונים. קיבל מילגה חד פעמית.

ויאמר: