גזר דין בתיק פ 40097/06

ביום 18.9.06, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, על פיו יחזור בו הנאשם מכפירתו, יודה בכתב האישום המתוקן בשלישית וישלח לשרות מבחן לקבלת תסקיר.

באשר לעונש, הודיעו, כי התביעה תגביל עצמה לטיעון של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. הסניגור - יטען כרצונו. סך 2,102 דולר שנתפסו על הנאשם ביום מעצרו, יועברו למתלונן.

כי כך, בתיקון כתב האישום, בהודיית הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן לאחר חזרה מכפירה בעובדות כתב אישום מקורי,  הרשעת הנאשם ובבקשה לקבלת תסקיר בעניינו.

ביום 28.11.06 נשמעו טיעונים לעונשו של הנאשם, כאשר כל צד טוען על פי מידותיו.

התובעת המלומדת, הגב' עו"ד קרביץ, הגישה גליון הרשעות קודמות של הנאשם, ת/ע/1. ציינה אופיים של מעשי הנאשם בפעולת השוד;

בתכנון מוקדם, בתעוזה, בקור רוח, באלימות ביצוע, באכזריות.  בהדגשת תביעה מלומדת אותם אכזריות ועורמה, כדבריה; את הרגשת מתלוננת כאשר הנאשם ואחר השתלטו עליה; על חומרת מעשי שוד, ומעשי שוד בחבורה, כאלה - המחייבים הרתעת יחיד ורבים והרחקתם מחברה.

הפנתה תובעת מלומדת לתסקיר אשר אינו ממליץ על טיפול. זאת - בהעדר השיקול השיקומי על פי חוות דעת שרות מבחן.

בצורך בענישה משמעותית. בהפניית תביעה מלומדת להרשעה קודמת, אף היא, בעבירת אלימות.

בדברי תביעה כי כאשר הרף המתבקש על ידה הינו לארבע שנות מאסר - נלקחה כבר בחשבון מיהותו של הנאשם בהגבלת הענישה.

בסיכום דברי תביעה מלומדת, בדבריה, כי העונש המתבקש על ידה, עונש ראוי הוא (וראה אסופת פסיקה ת/ע/2).

עו"ד סגרון, סניגורו המלומד של הנאשם, טען לנאשם בהביאו אסופת פסיקה, תעודות המעידות על מאמצי נאשם בלימודיו, שיקים שחזרו לעניין שכר לימוד, תעודה של הפועל נתניה (נ/ע/1 - נ/ע/6).

בהפנות סניגור מלומד לרקעו של הנאשם, כדי נסיון הבנת מצבו של הנאשם, בהטיית כף לקולא.

הנאשם - עלה לבדו ארצה. השאיר את הוריו ברוסיה; עלה ארצה ללא ידיעת השפה, התרבות והמנטליות.  נרשם הוא ללימודים במכינה, והצליח. הייתה לנאשם מטרה להיות אזרח נורמטיבי. עבד בעבודות מזדמנות והתמיד בעבודה.

בתחילה - גר עם אחותו אשר עלתה לפניו. כאשר הצפיפות בבית גברה - החליט לשכור דירה ושילם עבור לימודיו.

זמן אירוע -זמן רע היה לנאשם. בקושי הצליח לממן עצמו. השיקים ללימודים חזרו. אמור היה להיות מפונה מהדירה השכורה. לא יכול היה לשוב ולבקש מאחותו לאכסנו. אותה עת, קיבל הודעה כי אביו ברוסיה עבר תאונת דרכים, ורצה הנאשם להגיע לאביו.

זו - נקודת השבר, כדברי סניגור מלומד, נקודת יאוש, בה החליט הנאשם לבצע העבירה. העבירה הראשונה של הנאשם האחרונה, עניינה מ-1999 ומאותו זמן נקי הוא מעבירות.

הודה הנאשם, בכתב האישום כפי שהוא. חסך זמן בית משפט, כמו גם זמנם של עדים. הביע הוא חרטה ולקח אחריות. היום - זהו מאסרו הראשון של הנאשם. יושב הוא במעצר תקופה של כשמונה חודשים, בדרום הארץ, כאשר למשפחתו קשה מאוד להגיע אליו.

בדברי סניגור מלומד, כי אין מדובר בעבירה מתוחכמת. לא ניטרל הנאשם מצלמות, לא הגיע עם כפפות. לא קשר ידי המתלוננת (וראה שם, עמ' 17).

לדברי סניגור מלומד, אין מדובר במקרה קלאסי של עבריין. עבריינים מסוג זה, כדברי סניגור מלומד, באים עם אקדח ולא עם נייר דבק. מגיעים רעולי פנים, ולא מנהלים דו שיח עם מתלוננת באומרם לה כי הם סטודנטים ורוצים לקחת דבר מה כדי לממן עצמם.