גזר דין בתיק פ 40080/04

1.         הנאשם, דרור וולינסקי, הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור ומרמה והפרת אמונים.

            התשתית העובדתית תוארה בכתב האישום, וממנה עולה, כי הנאשם עבד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במתקן בטחוני במרכז הארץ.

            במהלך התקופה שבין סוף שנת 2002 ועד לחודש אוגוסט 2003, גנב הנאשם בהזדמנויות שונות מעובדים ביחידה, המשרתים באותו מתקן, סכומי כסף שונים השייכים למשרד, בסך כולל של כ- 20,000 ש"ח.

            בכתב האישום צויין, כי העובדים קיבלו את סכומי הכסף הנ"ל, לצורך ביצוע משימות שונות במסגרת עבודתם במשרד.

            הנאשם גנב את הסכום האמור, תוך ניצול הגישה החופשית שהיתה לו במתקן, אל המקומות בהם נשמרו הכספים על ידי עובדי המשרד.

            מעשי הגניבה בוצעו על ידי הנאשם בהזדמנויות שונות, כמתואר בכתב האישום:

במהלך החודשים יוני ויולי 2003, גנב הנאשם מעובד המשרד ד' מטבע זר, בשתי הזדמנויות שונות, בסכום השווה בערכו ל- 2,300 ש"ח בקירוב.

בתחילת חודש אוגוסט 2003, גנב הנאשם ממשרדו של עובד המשרד פ' מטבע זר בסכום השווה בערכו ל- 1,100 ש"ח בקירוב.

באותו חודש, גנב הנאשם ממשרדו של עובד המשרד יו' מטבע זר בסכום השווה בערכו ל- 700 ש"ח בקירוב.

ב-5 הזדמנויות שונות, במועדים בלתי ידועים, גנב הנאשם מהעובדים ר', ה', ו- יג' מטבע זר בסכום שהינו שווה ערך ל- 2,900 ש"ח בקירוב.

בתאריך 9.8.03, גנב הנאשם מאחד מהעובדים מטבע זר בסכום שהינו שווה בערכו ל- 1,100 ש"ח בקירוב.

בלילה שבין 11.8.03 לבין 12.8.03 נכנס הנאשם למשרדו של עובד המשרד ד', בעזרת מפתח מותאם שהיה ברשותו, וגנב מטבע זר מסוגים שונים, בסכום השווה בערכו ל- 2,600 ש"ח בקירוב. הנאשם נעצר מיד לאחר ביצוע הגניבה הנ"ל, וסכומי הכסף שגנב נתפסו בחזקתו.

הכספים שהנאשם גנב מהעובדים כמפורט לעיל, הם כספי הארגון, ולפיכך הינם בגדר נכס המדינה על פי דין, ובכל מקרה, מדובר בסכומי כסף שהגיעו לידי הנאשם מכוח עבודתו, ובהיותו עובד ציבור.

עוד נטען בכתב האישום, כי: "הנאשם הינו עובד ציבור על פי דין, והמעשים שעשה כאמור לעיל הינם מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור, אותם עשה במהלך עבודתו".

2.         הנאשם הופנה אל שירות המבחן, לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו.

            לאחר שנתבקשה ארכה בת חודשיים ימים, הונח התסקיר על שולחנו של בית המשפט, וממנו עולה, כי מדובר בנאשם כבן 41, נשוי ואב לילדה בת 7. זוהי מעורבותו הראשונה של הנאשם בפלילים, בעקבותיה הושעה מעבודתו, לאחר 14 שנים בהם עבד במסגרת המשרד.

            אביו של הנאשם נפטר לפני שנים רבות, והנאשם מסר כי הלה סבל מבעיות נפשיות, שהתבטאו, בעיקר, בהתקפי זעם. ככל הנראה, היו היחסים בין הוריו של הנאשם מעורערים, והמשפחה כולה חוותה קשיים כלכליים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ושרת בצה"ל כלוחם. סמוך לשחרורו של הנאשם מצה"ל, הוא למד בבית הספר "תדמור", את מקצוע הטבחות, והשתלב במקצוע זה בבית אבות, במשך כשנתיים.

            מאז שנת 1990, משרת הנאשם במשרד, תחילה כטבח ובהמשך גם כנהג וכאפסנאי, וזאת עד להשעייתו, בעקבות ביצוע העבירות.

            בהתייחסו למקום העבודה, תאר הנאשם את התפתחותו המקצועית וציין, כי הינו חש גאווה על עצם שייכותו למסגרת ייחודית זו.  עם זאת, ניתן להתרשם כי קיימת בקרב הנאשם תחושת נחיתות אל מול עובדים אחרים במערכת זו, הנתפסים על ידו כבעלי ייחוד ומעמד גבוה משלו. תחושה זו חידדה וביססה חוויה של תסכול ודימוי עצמי נמוך, המאפיינים את הנאשם.