גזר דין בתיק פ 40068/07

הנאשם 1 ביקש לבדוק תהליך של הוצאת חבילות דואר הנשלחות בדרך של משלוח בינלאומי מהיר ולצורך זה ייבא לישראל 2 חבילות דמה מארגנטינה.

הוא הגיע למוקד דואר שליחים בב"ב, בתאריכים 9.1.07 ו- 11.1.07 כשהוא מצוייד ביפו"כ של אנשים שאליהם ממוענות כביכול החבילות מארגנטינה, ואסף את החבילות.

ביום 8.2.07 נשלחה חבילת דואר במשלוח בינלאומי מהיר מארגנטינה דרך גרמניה, שמוענה כביכול לאדם בשם ניב רסקין בת"א, ובתוכה 1.252 ק"ג ברוטו סם מסוג קוקאין.

משטרת ישראל קיבלה מבעוד מועד הודעה מהמכס בגרמניה על הימצאות הסם המסוכן בחבילה. עם קבלת החבילה בנתב"ג החליפה המשטרה את מרבית הסם בחומר דמה והשאירה בחבילה רק 1.6 ג' מסם הקוקאין.

ב- 14.2.07 הדפיס מישהו מטעמו של נאשם 1 יפו"כ הנחזה להיות חתום ע"י ניב רסקין עם ת.ז. פיקטיבית, שמייפה את כוחו של נאשם 1 להוציא את החבילה מהדואר.

ב- 19.2.07 הגיע הנאשם 1 לבית הדואר, כשהוא מצוייד ביפוה"כ וקיבל את החבילה.

לאחר מכן רכב הנאשם 1 על קטנוע בת"א, ובהגיעו לרח' רוקח העביר לידי הנאשם 2, שאליו התקשר קודם לכן, את החבילה בעוד הנאשם 2 נוסע במקביל אליו במשאית.

הנאשם 2 נעצר בסמוך לאחר מכן כשחבילת הסמים על המושב שלידו במשאית.

בגין ארועים אלה  הודו הנאשמים בכתב אישום מתוקן בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים, ונסיון להחזקת סם מסוכן ונאשם 1 הודה גם בעבירה של יבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

הנאשמים הורשעו על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון זאת לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות, ההסדר היה שהתביעה תבקש לגזור על הנאשם 1 עונש מאסר בפועל בן  5 שנים, מאסר ע"ת וקנס והסניגור יטען ללא הגבלה, ולגבי נאשם 2 לא נעשה הסדר בענין עונש המאסר אך הוסכם כי יוטל עליו קנס בסך 6,000 ש"ח שישולם לאחר שחרורו מהמאסר ב-3 תשלומים.

כמו כן הוסכם כי התביעה תחזור בה מהבקשה לחילוט רכבו של נאשם 2.

העבירה של יבוא סמים והחזקתם היא עבירה חמורה שכן ברור שמדובר כאן ביבוא והחזקת סם שנועדה להפצה לאחרים. נגע  הסמים הינו ממאיר, וחובה להילחם בו בצורה קשה.

לנאשם 1  אין הרשעות קודמות בישראל, העידו לגביו עדי אופי, בדבר מסירותו לחבריו, הוא טיפל בצורה מסורה באשה חולת סרטן, ושוחרר מצה"ל בתוך 3 שנות שרות מלא. הנאשם סובל מדלקת פרקים וממחלת עור קשה, והוא מתרץ את העבירה בכך שהטיפולים הרפואיים להם נזקק עולים ממון רב, על כן נאלץ לבצע את העבירה לצורך מימון הטיפולים.

יש לציין כי הנאשם לא חשף בשום שלב את זהות שולחיו העבריינים העיקרים.

הנאשם 2 הורשע בעבר בעבירה אחת בלבד של איומים, הוא גדל מגיל צעיר ללא אב שעזב את הבית, וגודל ע"י אימו וסבתו, לפני 3 שנים התחתן עם עולה חדשה והנאשם עבד שעות רבות לצורך פרנסתו.

הוא נגרר לביצוע העבירה עקב הזמנת חברו לבצע את המעשה של קבלת הסם לידיו והחזקתו.

כאמור, נגע הסמים מחייב להילחם מלחמת חורמה בהם כפי שפסק ביהמ"ש העליון בע.פ. 6029/03: "חומרה, חומרה, חומרה - זו חייבת שתהא דרכו  של בית המשפט... מדובר במלחמת חורמה שנדמית למלחמת ישראל בעמלק...".

בע"פ 9283/05 ו- 10415/05, אישר ביהמ"ש העליון גז"ד שהטיל עונש של 7 שנות מאסר וחמש שנות מאסר על בלדרים שהביאו סם לישראל, והצדיק את העונש הכבד יותר תוך אבחנה בין הנאשם שקיבל עונש קל יותר רק משום שהצביע על מקומות המחבוא של הסם, הביא להפללת השותפים הבכירים ברשת היבוא, אמור לשמש עד תביעה במשפטם של השותפים הבכירים ונשקף סיכון לו ולמשפחתו. אחרת, פסק ביהמ"ש העליון, במהלך הדברים הרגיל, אמור היה עונשו להיות חמור בהרבה.

בעניינו של נאשם 1, אף שהודה בביהמ"ש בביצוע העבירה שיוחסה לו, הוא לא שיתף פעולה, לא חשף את המבצעים העיקריים ועל כן אלמלא עסקת הטיעון עונשו היה אמור לעמוד על העונש שנגזר לנאשם שנידון לשבע שנות מאסר בע"פ 9283/05 הנ"ל.