גזר דין בתיק פ 40068/06

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע שוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ושהיה בלתי חוקית בישראל, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952.

ואלו נסיבות ביצוע העבירות:

הנאשם הנו תושב הכפר סאלם שבשטחי הרשות הפלסטינית, וביום 22.2.2006 לא היה בידו אישור כניסה לחוק למדינת ישראל ושהיה בה.

ביום 22.2.2006 הנאשם, יחד עם שניים אחרים, שזהותם לא הובררה, ביקשו מהמתלונן, נהג מונית במקצועו, שיסיעם מירושלים לכפר טירה. במהלך הנסיעה, החלו הנאשם וחבריו לחנוק את המתלונן, להכותו באגרופים בבטנו ובראשו, וכאשר המתלונן שמע את אחד מהתוקפים אומר לאחר שיביא מהר את הדוקרן על מנת לרצוח אותו, הוא פתח את דלת המונית, קפץ ממנה החוצה ואילו הנאשם ושני האחרים נמלטו עם המונית מהמקום.

הנאשם אותר על פי טביעת אצבע שנמצאה בתוך המונית בסמוך לאירוע השוד.  במהלך משפטו נדחה הסברו באשר להימצאות טביעת האצבע המפלילה.

בשל גילו של הנאשם (יליד 1985), הוריתי על קבלת תסקיר בעניינו, ממנו עולה התמונה הבאה:

התסקיר

הנאשם הנו צעיר ללא עבר פלילי. נסיבותיו האישיות משפחתיות לא קלות, אביו נפטר בהיותו  ילד, כבן 7 שנים, אמו נישאה בשנית לדודו על מנת שזה האחרון ידאג למשפחת אחיו, אך גם האחרון לא דאג לפרנסת המשפחה, והנאשם נאלץ בגיל צעיר לצאת לעבוד בעבודות מזדמנות, על מנת לעזור בכלכלת המשפחה.

בתסקיר אין כל המלצה טיפולית או עונשית.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם ענישה מרתיעה, שכן מדובר בשוד אלים של מונית משטחי ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית, עבירה שנפיצותה הולכת וגוברת והכל בשל הרווח הכספי הקל הטמון בצדה, וכן לאור הקלות הבלתי נסבלת שבה מתבצעת עבירה זו, במיוחד כלפי ציבור נהגי המוניות בישראל, שמחויבים מחד בהסעת כל נוסע לכל יעד, מאידך, הנם חשופים לסכנות חטיפה ושוד בשל העובדה, כי הנם נוהגים בכלי רכב יקרים, שבהם חפצים השודדים.

כך, שבענישתו של בית משפט בסוג עבירה זה, צריך להיות טמון מסר עונשי הרתעתי לעבריינים הספציפיים ואלה בפוטנציה, והכל מתוך כוונה לספק הגנה מוגברת, לציבור נהגי המוניות שהפכו לטרף קל למי שחמדו ברכושם.

פן חומרא נוסף שמתלווה לביצוע עבירת השוד, נובע מכך שהנאשם ביצעו תוך היותו מנוע כניסה לישראל, משלא היה בידו היתר כניסה כדין על פי חוק, כך שכניסתו  ושהייתו בישראל, שהיתה שלא כדין, שימשה אותו למטרת ביצועה של עבירת השוד.

ב"כ הנאשם, עורכי הדין וינגרטן ובוחניק, ביקשו כי לא אמצה את הדין עם הנאשם משזו לו עבירתו הראשונה, הנו צעיר ונסיבותיו האישיות המשפחתיות קשות, כעולה מתסקיר שירות המבחן, ומכל מקום, אין מדובר במקרה הנכון להטיל בו ענישה מחמירה, בהתחשב בנסיבות ביצוע השוד במיוחד, כשמדובר במי שזו לו הסתבכות ראשונה עם החוק.

ה ע ו נ ש

העונש הקבוע בצדה של עבירת השוד, שבביצועה הורשע הנאשם הינו 20 שנות מאסר.

נסיבות ביצע העבירה וכפי שאלו פורטו בהכרעת הדין וכעולה מתוך תיאוריו של נהג המונית הנשדד, הינן חמורות. הטענה כי הנאשם לא הורשע בקשירת קשר לביצוע השוד, ויתכן כי היתה זו החלטה ספונטנית רגעית, אין בה כדי להקהות מן החומרה שנתלוותה למעשה האלים שאלמלא בריחת המתלונן מן המונית, איש לא יכול היה לדעת כיצד היה זה מסתיים.

שתי נסיבות קולא עומדות לזכותו של הנאשם ואלו נובעות מעובדת היותו צעיר, שאין לו הרשעות קודמות, שמאסרו הנוכחי הנו הראשון וככזה, מן הסתם, לא יהיה קל.

אל מול שתי נסיבות קולא אלו עומדות נגד הנאשם נסיבות חומרא רבות כפי שמנה אותן ב"כ המאשימה בטיעוניו בפני, וכפי שציינתי בתמצית לעיל.

בשל ריבויין ומשקלן של נסיבות החומרא, הרי הן מכריעות אפוא את הכף לעבר גזירת דינו של הנאשם לחומרא.

עבירת שוד ככל עבירת רכוש אחרת, מטרתה להעשיר כיסו של העבריין בדרך קצרה ומהירה.