גזר דין בתיק פ 40012/08

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן - עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אי ציות לרמזור, נהיגה ללא רשיון ונהיגה ללא ביטוח.

לפי המפורט בכתב האישום, בתאריך 7.1.08, סמוך לשעה 05.30 בבקר, נהג הנאשם בקטנוע ברחוב רבי עקיבא בבני ברק לכיוון צפון, ללא רשיון וללא ביטוח. באותה עת חלפה במקום ניידת ובה סיור משטרתי, ומשהגיע הנאשם לצומת הרחובות רבי עקיבא והרב קוק, פנה הנאשם לכיוון מערב וחצה את הצומת כשברמזור כיוון נסיעתו דלק אור אדום, השוטרים נסעו אחריו תוך הפעלת אור כחול מהבהב וקראו לנאשם לעצור באמצעות הכריזה.

הנאשם לא שעה לקריאות אנשי המשטרה, נסע במהירות גבוהה שיש בה כדי לסכן את המשתמשים בדרך, תוך שהוא עולה על מדרכה, תוך שהוא נוהג נגד כיוון התנועה, תוך שהוא גורם לרכבים לסטות מהכביש, תוך שהוא עולה על אי תנועה ועל מעבר חציה ותוך שהוא מתחמק לאורך דקות רבות מאנשי המשטרה וגורם לניידות לרדוף אחריו, ובהמשך אף ניסה לברוח מאנשי המשטרה לאחר שירד מהקטנוע ולאחר שאלה קיטרו אותו.

2.         במסגרת הסדר הטיעון עתרה התביעה להטלת עונש מאסר שלא יפחת משנתיים, בעוד שהסניגור עתר לעונש של מאסר על תנאי בלבד, כאשר התביעה אף שמרה לעצמה את הזכות לעתור לחילוט הקטנוע.

            ב"כ המאשימה, עו"ד ענוז, עתר לבית המשפט להטיל על הנאשם את הרף העליון של הסדר הטיעון, דהיינו שנתיים מאסר בפועל, כל זאת בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם,  לעברו התעבורתי המכביד, לפסיקה המנחה של בית המשפט העליון בדבר הצורך להטיל ענישה מחמירה כנגד מבצעי עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ותוך הצגת מספר פסקי דין של בית המשפט העליון התומכים בגישה זו.

            מאידך, עתר הסניגור להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם משך כחודש וחצי.

            הסניגור ביקש מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן שבתסקירו פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, העובדה שמזה כעשור הוא חזר בתשובה, מנהל היום אורח חיים חרדי, נשוי, אב לשלושה ילדים שלומד בישיבה ובמקביל עובד כמורה לאנגלית ומתמטיקה. שירות המבחן ציין כי מדובר במשפחה שמנהלת אורח חיים חרדי נורמטיבי, הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, מבין את משמעות מעשיו ומסביר את התנהגותו שחורגת מכל הסבר הגיוני בכך שהוא נבהל מפני אנשי המשטרה וחשש שמא אותה עבירה שביצע תביא לנקיטת הליכים משפטיים כנגדו עקב נהיגת הקטנוע ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח ובהכרח תביא גם לפגיעה בפרנסה שהרי הנאשם עבד אותה עת בחלוקת עיתונים.

3.         שירות המבחן התרשם מאדם נבון ומשכיל שגדל בצעירותו במערכת בעייתית אך הצליח לשקם את חייו, ומזה למעלה מעשור ערך שינוי משמעותי באורח חייו ונמנע ממעורבות בפלילים ולהערכת שירות המבחן אין מדובר בעבריינות גרידא, ועל כן רואה השירות חשיבות למעורבות טיפולית.

            על אף ששירות המבחן ער לחומרת התנהגות הנאשם כמו גם עמדת המאשימה לעונש,   הוא רואה חשיבות להתערבות טיפולית וממליץ על העמדתו למבחן  למשך 18 חודשים, כל זאת בנוסף לעונש של מאסר בעבודות שירות שיביא לידי איזון בין חומרת המעשה לבין ההליך השיקומי.

4.         שקלתי את נסיבות המקרה שבפני ביחס לאותם פסקי דין שהוגשו לי על ידי ב"כ המאשימה, בהם התווה בית המשפט העליון את רמת הענישה המחמירה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ומצאתי לקבוע שמקרה זה חורג חריגה משמעותית מאותם מקרים, בשל הצטברות נסיבות אישיות של הנאשם ושל המעשה עצמו, שמצדיקים קבלת המלצת שירות המבחן.

            מדובר בנאשם שכפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, גדל במערכת בעייתית ואף הסתבך בפלילים ובגין הסתבכויותיו אלה נדון לעונש מאסר בשנת 1997 ומאז סיגל לעצמו אורח חיים דתי, הקים משפחה, הוא אב ל-3 ילדים, מתפקד בשנים האחרונות באורח נורמטיבי, רכש דירה ביחד עם אשתו, שניהם עובדים למחייתם, הנאשם אף משמש כתלמיד בכולל ובמקביל מלמד את מקצועות המתמטיקה והאנגלית, ולהשלמת ההכנסה אף עבד בחלוקת עיתונים בשעות בקר מוקדמות.

            הנאשם בעל רישיון נהיגה למכונית, אך לא לקטנוע, עבד בחלוקת עיתונים תוך נהיגה בקטנוע, לטענתו נבהל שעה שהתבקש על ידי שוטרים לעצור את הקטנוע ונהג כפי שנהג תוך שהוא מונע מאותו חשש של מעצר על ידי המשטרה.

            שירות המבחן מציין בתסקירו את הודאת הנאשם כרכיב בעל משמעות רבה, הודאה שניתנה גם בעת שנחקר לראשונה במשטרה וגם בשלב ראשון בבית משפט.

            אין מדובר  בדפוס עברייני, כך להערכת שירות המבחן, הערכה שמקובלת על בית המשפט.

5.         סוף דבר

בנסיבות אלה ותוך שנתתי את דעתי לשורה ארוכה של פסקי דין  כולל של בית המשפט העליון  (ראה ע"פ 10677/07 - פואד אבו קוידר נ' מדינת ישראל . תק-על 2008(1), 2886; ע"פ 10340/07 - מדינת ישראל נ' משה חובלשוילי . תק-על 2008(1), 1649;  ע"פ 6039/06, אסתר לאיעזר  ואיב-אנדרי כהן נ' מ"י), ובשים לב לעובדה שהענישה היא אינדיבידואלית וכל מקרה צריך להידון על פי נסיבותיו, הרי באיזון הראוי מצאתי בסופו של דבר לבחור את הגישה השיקומית  שבהמלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם את

העונשים הבאים:

א.         מאסר לתקופה של 6 חודשים.