גזר דין בתיק פ 3905/06

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות שעניינן מעשים מגונים בקטינה.

על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2006 ב-3 הזדמנויות שונות עשה הנאשם מעשים מגונים  בקטינה כבת 12 (להלן: "א.ש.") בכך שנגע בידיו בגופה מעל לבגדיה ואף הניח ידו על איבר מינה ולחץ עליו וזאת, לשם גירוי וסיפוק מיני.

במקרה נוסף התפתחה שיחה בין הנאשם לבין  א.ש. ובמהלכה השמיע הנאשם באוזניה דברים בעלי תכנים מיניים, הציע לה לקיים יחסי מין עמו, הסביר לה כי ניתן לעשות כן החל מגיל 9 ואף אמר לה כי הדבר כדאי לה מאחר והוא מנוסה. במהלך אותה שיחה ביצע הנאשם בגופה מעשים מגונים - ליטף רגליה, ביקש כי תסגור את רוכסן מכנסיו, תפס ידה והניחה על איזור חלציו והכל לשם גירוי וסיפוק מיני. הקטינה נרתעה, דחפה את הנאשם והלה אמר לה כי לא תספר להוריה את המוצאות אותה.

מעשה מגונה נוסף ביצע הנאשם בגופה של קטינה נוספת בשם  א.מ., חברתה של א.ש.. במקרה זה אמר לה הנאשם כי יש לה חזה גדול, ביקש ממנה לגעת בו ובאמצעות מוט מלופף נגע בישבנה. 

על פי הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים מבקשת התביעה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננות.

עם זאת בטרם הושמעו הטענות לעונש, לגופן, הוסכם כי יתקבל בעניינו של הנאשם תסקיר שירות המבחן.

על פי התסקיר שהתקבל מדובר באדם כבן 72, הנוטה לטשטש את חומרת העבירות ותדירותן ונוטה לייחס את מעשיו ל" כוח עליון והרסני שנכנס בו" (עמ' 2 לתסקיר).

קצין המבחן מתקשה לאבחן לעומק את המניעים הנפשיים העומדים בבסיס התנהגותו של הנאשם, אך הוא מעריך כי ככל הנראה מדובר בעיוותי חשיבה האופייניים לאדם בגילו.

עם זאת ניכר בנאשם כי הוא מבין היום את חומרת מעשיו ומאז מעצרו הוא נתון במצב נפשי קשה הפוגע בתפקודו. בשל התייחסותו המצומצמת למעשים, אין הנאשם מתאים להשתלב במסגרת טיפולית כלשהי ולהערכת קצין המבחן הזעזוע שחווה  יש בו כדי לצמצם את הסיכון להישנות המעשים.

הסיפא לתסקיר אינו חד משמעי. מחד גיסא נכתב כי שירות המבחן מתלבט בבואו להמליץ בעניינו של הנאשם ומאידך גיסא נאמר בו כי שירות המבחן רואה להמליץ על הטלת עונש המשלב בחובו את הפן השיקומי-פיקוחי באמצעות צו מבחן, לצד עונש הרתעתי ממשי של עבודות שירות ומאסר על תנאי.

ב"כ התביעה  בטיעונים לעונש מצביעה על חומרתן היתרה של העבירות הנובעת, בין היתר, ממהותן, ריבויין ודרך פעולתו של הנאשם. מדובר במי שבמשך תקופה ממושכת, יחסית, עשה מעשים מגונים בשתי קטינות, פלש לגופן ונפשן, ופגע בבנות שהיו בנות 12 כשהוא מנצל את ההיכרות עמן ואת האמון שנתנו בו.

עברו של הנאשם נקי, הוא במעצר בית מלא מאז 4.5.06 ועל כן אין ב"כ התביעה מבקש למצות עמו את הדין.  עם זאת מבקש ב"כ התביעה כי בית משפט ישלח מסר  הרתעתי חד משמעי לכלל הציבור  וזאת באמצעות ענישה ראויה, כמובהר לעיל.

ב"כ הנאשם מבקש למחול לנאשם. לדבריו מיד כשהתגלה דבר העבירה התקיימה שיחה בין הנאשם לבין אמה של הקטינה, הנאשם התנצל, הודה והביע חרטה. עם הגשת כתב האישום בחר הנאשם להודות, לבוא בדברים עם התביעה ולהביא לסיומו המהיר של ההליך. כתב האישום המתוקן מצביע על קיום שישה אירועים ספציפיים במהלך חודשיים ימים ועל כן אין לדבר על ביצוע העבירות במשך זמן של שנה  ובנוסף, אין לדבר על עבירות שהן מן החמורות שבמדרג, כשהן אינן מלוות אלימות או כפיה. כל ימי חייו היה הנאשם אדם נורמטיבי, עבד לפרנסתו ואף זכה להערכה כפי שעולה ממכתב אותו הוא מגיש (מסומן בזאת בימש/א).  מדובר במעידה חד פעמית, את הלקח למד זה מכבר ואין כל סכנה להישנות המעשים.

ההליכים בהם נתון הנאשם  מאז נתפס בכף גרמו לו לזעזוע של ממש, הוא מזדהה עם הקורבנות ומוכן לפצותן ומוכן לקבל עליו את המלצת קצין המבחן להיות נתון בפיקוח שירות המבחן.

ב"כ הנאשם אינו מתעלם מן הפסיקה שהגיש ב"כ התביעה, פסיקה ממנה עולה כי הענישה חייבת להיות קשה ומרתיעה, אך לדעתו, מאחר ומדובר בענישה אינדיווידואלית, יש מקום לתת משקל יתר למצבו של הנאשם ולהסתפק בעניינו במאסר שירוצה בעבודות שירות לצד פיצוי הקורבנות, כאמור.

אין להקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם. פעם אחר פעם עושה הנאשם מעשים מגונים בגופה של קטינה אחת ופעם נוספת בגופה של קטינה אחרת.

איני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם כי העובדה שלא התבקש תסקיר קורבן בענין הקטינות אינה מקרית וכי העובדה כי חוקרת הילדות התרשמה שהילדות אינן זקוקות לתמיכה רגשית מלמדת כי לא נגרם להן כל נזק.

יש לזכור כי מדובר בקטינות אשר גופן מחולל כאשר אדם כמו הנאשם עושה בגופן כבשלו בזכות האמון והסמכות אשר מקנים לו גילו ומעמדו כבוגר.

על פי הפסיקה, בבוא בית משפט לגזור דין, יש לתת לגילו של נאשם משקל. אך במקרה דנן המעשים שעשה הנאשם מטים את משקלה של כף המאזניים לחומרה.