פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
3772-05
11/06/2007
|
בפני השופט:
דורית רייך שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שקים מור
|
הנתבע:
זריהן משה - בעצמו
עו"ד עין צבי
|
| גזר דין |
נגד משה זריהן יליד 1963, (להלן: "
הנאשם"), הוגש לבית משפט זה ב 5/6/05 כתב אישום המייחס לו ארבעה אישומים לפיהם, במספר הזדמנויות, בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2004, הטריד את גרושתו באמצעות מכשיר בזק, איים עליה, פגע בפרטיותה, השיג את גבולה, כשחלק מהעבירות בוצעו תוך הפרת הוראה חוקית.
ב 27/6/06, במסגרת הסדר טיעון, כתב האישום תוקן לקולא, הנאשם הודה והורשע, הטיעונים לעונש נדחו עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.
שירות המבחן
- הוגשו בפני שלושה תסקירים בהם התייחסות לנסיבותיו האישיות של הנאשם, למצבו הכלכלי הקשה וחובות כספיים רבים שלא מאפשרים לו לקיים אורח חיים מסודר. שירות המבחן יצר קשר עם המתלוננת ושמע ממנה שכיום, שלאחר שהתגרשה מהנאשם בפעם השלישית ועזבה את אזור ת"א לפני כשנתיים, נותק הקשר ביניהם לחלוטין וכיום היא כבר לא חוששת מפניו. למרות הנתק, חידש הנאשם לאחרונה את הקשר עם ילדיו. שירות המבחן התרשם שמצבו הנפשי של הנאשם השתפר לאחרונה לאחר טיפול במסגרת מסודרת. יחד עם זאת, הנאשם לא נמצא מסוגל להתגייס להליך טיפולי במסגרת השירות .
עמדת התביעה
בטיעוני התביעה לעונש, התייחסות לחומרת העבירות המקבלות משנה חומרה בהתחשב בעובדה שחלקן נעשו תוך הפרת הוראה חוקית. כמו כן, הפנתה התובעת לשתי הרשעותיו הקודמות של הנאשם המפורטות בגיליון במ/1. ואף על פי כן, בהתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות שבמהלכו לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים, מצבו הרפואי של הנאשם והנתק בין בני הזוג, לא ביקשה להחמיר והמליצה לגזור על הנאשם מאסר מותנה, קנס כספי ופיצוי.
עמדת ההגנה:
באופן טבעי ביקש גם הסנגור לכבד את ההסדר. הוא לא התעלם מחומרתן של העבירות, אך מצא להדגיש כי אין מדובר באלימות פיזית וביקש לקבוע שגם ההרשעות שבגיליון במ/1, מוכיחות שהנאשם איננו אדם אלים. הנאשם והמתלוננת הם הורים לחמישה ילדים, כולם קטינים. הנאשם אסף כוחות וחידש לאחרונה את הקשר עם ילדיו, שנותק לנוכח משקעי העבר וכדי להימנע מעימותים עם המתלוננת. הסנגור הדגיש את מצבו הכספי הדחוק מאד של הנאשם, המתקיים מתמיכת בטוח לאומי וחייב חובות כבדים, בגינם נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ. הוא ביקש להטיל קנס נמוך ככל האפשר.
לאחר ששמעתי את הטיעונים שקלתי מכלול הנסיבות, כולל הסדר שבפני, הגעתי למסקנות כדלקמן:
ככלל, נוהגים בתי המשפט לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים לכאורה של הנאשם הספציפי, מחד וכלל הציבור, מאידך, ואינם מתערבים בהסדרי טיעון המוגשים בפניהם וזאת בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, ב
עפ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (1), 577 בעמ' 590.
מוצאת אני להעיד על עצמי שחזקה עלי הלכת בית משפט העליון בע"פ 1958/98 ובהתאם לה, במקרים חריגים מאד, אני מכבדת הסדרי טיעון המובאים בפני. מקובל עלי שהתביעה שוקלת את מכלול השיקולים הדרושים, מאזנת בין הנסיבות אלו שנחשפו בפני כשופט ואלו שבהעדר משפט נעלמות מפני שופט ומצויות בידיעת הצדדים בלבד.
אין בדעתי לסטות מנוהגי גם בתיק זה, שבו ראוי לדעתי לעודד הנאשם להמשיך את הקשר עם ילדיו ולפתח אותו ואין זו משימה קלה עבור אדם כמוהו לנוכח משקעי העבר ובריאותו, אפשרויותיו הן הכלכליות והן הנפשיות מוגבלות. כמו כן, מוצאת אני ליתן משקל לתיקון לקולא של כתב האישום, לעובדה שהעבירות בוצעו ברצף בפרק זמן קצר יחסית ולהודאה אני מכבדת את ההסדר וגוזרת כדלקמן:
1. 4 חודשי מאסר על תנאי, שהתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה וכן עבירות אלמ"ב.
2. לנוכח מצבו הכספי הקשה של הנאשם, המתקיים מקציבת ביטוח לאומי, אינני מוצאת להטיל עליו קנס ואף לא לחייב אותו בתשלום פיצוי למתלוננת, שכן ראוי לדעתי לאפשר לו להשקיע את כספו בקידום הקשר החיובי עם ילדיו.
- אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 1,000 ש"ח שבמשך שנה לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, להוציא איומים.
- לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם ל 30 יום.
הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום כ"ה בסיון, תשס"ז (11 ביוני 2007) במעמד הצדדים.
קלדנית: אורלי אמברצ'י