גזר דין בתיק פ 3663/05

1.         בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסקה הנאשמת בשירותי כח אדם, נרשמה כ"עוסק מורשה" במשרדי המאשימה והנאשם היה מנהלה הפעיל.

2.         במסגרת הסדר טיעון, חזרו הנאשמים מכפירה והורשעו על פי הודאתם ב-12 עבירות של הגשת דוחות הכוללים ידיעה כוזבת, במטרה להתחמק מתשלום מס, עבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 ונאשם 2 הורשע גם מכוח סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף.

3.         מעובדות כתב האישום עולה, כי בביקורת שנערכה מטעם המאשימה נתגלה כי בתקופה שבין 09/2001 ל-05/2003 ביצעו הנאשמים עסקאות והוציאו בגינם חשבוניות מס, אולם לא דיווחו למאשימה על מלוא עסקאותיהם בהפרשים של 3,683,328 ש"ח כשסכום קרן המס שלא הועבר למאשימה 692,063 ש"ח.

4.         הצדדים עתרו לכבד הסדר טיעון לפיו יוטל על הנאשמת שאינה פעילה קנס ועל הנאשם יוטלו 6 חודשי מאסר שניתן יהיה לרצותם בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת של הממונה על עבודות השירות, מאסר על תנאי לתקופה מרתיעה וקנס על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

5.         ב"כ המאשימה עתר לכבד את הסדר הטיעון. בטיעוניו ציין כי לנאשמים אין הרשעות קודמות בעבירות על פי חוק מס ערך מוסף, הנאשמים הודו וחסכו מזמנו של ביהמ"ש. עוד בטרם הוגש כתב האישום, הוסרו המחדלים במלואם וניתן היה להמיר את כתב האישום בכופר אך הנאשמים לא הצליחו לעמוד בתשלום הכופר ולפיכך הוגש כתב האישום.

6.         ב"כ הנאשמים עתר לכבד את הסדר הטיעון ולהתחשב בגובה הקנס. בטיעוניו ציין שהנאשמת לא יכלה לעמוד בתשלום הכופר בשל קשיים כלכליים שנגרמו בשל רצח במועדון ה"רוקו ביץ" (להלן "המועדון") שניהלה הנאשמת שהביא לסגירת המועדון ובשל כך שהנאשמים "נעקצו" בסכום של 700,000 ש"ח.

            הנאשם השקיע כספים, שיעבד נכסים ולווה כספים כדי להקים את המועדון וכשכשל המועדון, הנאשם במאמצים רבים הסיר את כל המחדלים ושילם את המשכורות לעובדים.

            הנאשם אב חד-הורי ל-4 ילדים, מהם 3 קטינים ובן המשרת בצבא, עובד כשכיר ומשתכר כ-7,000 ש"ח נטו בחודש.

            הנאשם עתר לביהמ"ש להתחשב בו.

7.         בתי המשפט חזרו והדגישו את החומרה הרבה בעבירות מס וציינו, כי אין להקל בענישתם של עברייני מס ואין במצוקה כלכלית, כדי לפטור את המורשעים בעבירות מס מענישה הרתעתית. על העונש לבטא את חומרת העבירות, את התמשכות העבירות, שיטתיות העבירות והיקפן הכספי.

ברע"פ 6748/05 משה אהרוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3), 2817 ,עמ' 2818 נאמר על ידי כבוד השופט ג'ובראן: "...שיטתיות העבירות בהן הורשע המבקש, התמשכותן והיקפן מלמדות שאין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא במסכת עבירות שמטרתה להונות את רשויות המס. גם נסיבותיו האישיות של המבקש אינן יכולות, כשלעצמן, להוות שיקול כנגד הטלת עונש של מאסר בפועל. לא פעם פסק בית-משפט זה, כי בעבירות כלכליות, בהן על-פי-רוב מדובר בהרשעתו הראשונה של האדם, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ראו ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 211; ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם))".

בע"פ 522/82 סעיד בן מוחמד עאזם ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 414 נאמר ע"י כב' השופט ד. לוין: "השתרשה בתודעתם של אזרחים, הגונים ושומרי חוק בדרך כלל, כי לא הרי הדין הפיסקאלי כדין הנורמאטיבי הרגיל: לפגוע ברכושו של הזולת, לגזול את כספי הפרט - מעשים נפשעים הם, ויש ליתן את הדין עליהם תוך מיצויו ובחומרה הראויה, אולם פגיעה בכספי המדינה תוך השמטת הכנסות ואפילו בסכומים ניכרים, הגם שיש בכך למעשה גזילת כספי הציבור, בעניינים אלו - שאני.

כנגד גישה נפסדת זו, יצא דברו של בית משפט זה לא אחת. כבר נאמר פעמים רבות, כי אין בין גוזל כספי הפרט לבין גוזל כספי הציבור לא כלום. אלה גם אלה חטאם הוא רב הוא, ואלה גם אלה ראויים, בנסיבות המתאימות, למצוי הדין הן בעונשי מאסר ממשיים והן בקנסות כספיים מכבידים..."

8.         לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י ב"כ הנאשמים,  החלטתי לכבד את הסדר הטיעון אשר אינו נוגד את טובת הציבור, בהתחשב בהודאתם של הנאשמים, החיסכון בזמן שיפוטי, העדר הרשעות קודמות, הסרת כל המחדלים עוד בטרם הגשת כתב האישום והעובדה שאין מחלוקת שהנאשמים יכלו לשלם כופר ולמנוע הגשת כתב אישום.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשמת 1 שאינה פעילה: קנס בסך 1,000 ש"ח.

לנאשם 2:

א.         6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות במשטרת מרחב חוף רח' נתן אלבז 1, חיפה, טלפון:8354565-04.