גזר דין בתיק פ 3660/07

הנאשמת הורשעה, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירה של סיוע לסחר בסם- עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 26.03.07, סייעה הנאשמת לסחר בסם, בכך שקיבלה מהשוטר גבריאל דניאלוב ששימש כסוכן סמוי, סך של 300 ש"ח ובתמורה סיפקה לו שתי אריזות סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 0.6804 גרם נטו והכל עבור אחר.

בטרם הטיעונים לעונש, התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינה של הנאשמת.

מהתסקיר הראשוני שהוגש בעניינה של הנאשמת, בתאריך 22.01.08, עולה כי הנאשמת בת 38, נשואה ופרודה מבעלה במשך שלוש שנים. הנאשמת אם לנער בן 17.5 מנישואיה הקודמים.

טרם מעצרה התגוררה בבאר שבע עם בנה ועם חברה נוספת ועבדה, לדבריה, כקוסמטיקאית.

לדברי הנאשמת בפני שירות המבחן, היא החלה להשתמש בסמים מסוג הרואין לפני כשנה וזאת על רקע נסיבות חייה הקשות. תלותה בסם העמיקה והיא החלה להשתמש בתדירות אינטנסיבית יומיומית. באותה תקופה קיימה קשר זוגי עם סוחר סמים. הנאשמת תיארה את העבירה נשוא כתב האישום דנן כחד פעמית, בעת שהגיע סוכן סמוי לבית בן זוגה, תיווכה בעיסקת רכישת הסמים.

לדבריה, מספר חודשים טרם מעצרה, ניתקה את הקשר עם סוחר הסמים, ערכה ניסיון לגמילה מסם במסגרת גמילה פרטית, הפסיקה את השימוש בהרואין אך המשיכה להשתמש בתחליף סם מסוג אדולן וכדורי הרגעה ללא מרשם רופא.

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת נוטה לטשטש ולהפחית מהבעייתיות בדרך בה ניהלה את חייה וכן כי מעצרה הממושך שהינו הראשון בחייה, מהווה בלם להידרדרות נוספת והזדמנות לבדיקה ראשונית של אורח חייה.

הנאשמת מסרה לשירות המבחן כי היא מעוניינת לעבור טיפול למניעת שימוש בסמים אולם תתקשה לעמוד בתנאים ובדרישות של קהילה טיפולית סגורה. הנאשמת מסרה כי היא מעוניינת להשתלב בטיפול במסגרת מרכז יום לנפגעי סמים בבאר שבע.

להערכת שירות המבחן מסגרת כזו תהווה מענה חלקי למצבה המורכב והבעייתי של הנאשמת ולפיכך אין הם ממליצים לשלבה במסגרת כזו.

מנגד, קהילה טיפולית סגורה יכולה להתאים לצרכיה וקשייה של הנאשמת אולם, כאמור, הנאשמת שללה אפשרות טיפולית זו.

במסגרת הטיעונים לעונש טען ב"כ המאשימה, כי הנאשמת הורשעה באחת מהעבירות החמורות שבחוק העונשין, כאשר הפסיקה קובעת שבגין עבירות אלו, יש להתחשב בעיקר בחומרת העבירה ובצרכי ההרתעה.

תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינה של הנאשמת, הדגיש את תלותה העמוקה בסם וכן שהנאשמת זקוקה לעזרה מקצועית בתחום זה, במסגרת מוסד סגור, אולם הנאשמת סירבה לעזרה שכזו.

לאור זאת, עתר ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשמת ולהשית עליה עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה ומשמעותית, מאסר על תנאי, קנס ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה.

מנגד עתרה ב"כ הנאשמת, להקל בדינה של הנאשמת וזאת בשל היותה אם חד הורית, עברה הנקי, נסיבות ביצוע העבירה במובן זה שהנאשמת לא יזמה את העבירה וכן לאור העובדה שהנאשמת עזבה את הדירה בה מתבצעים מעשי הסחר בסמים, מיוזמתה ומתוך בחירה לאור הדברים שהתרחשו בה.

ב"כ הנאשמת ביקשה להתחשב בנוסף לקולא, בהודאת הנאשמת שחסכה זמן שיפוטי יקר, אשר קיימת בה גם חרטה.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשמת נמצאת בתחילת תהליך של בחינה עצמית ומעצרה גרם לה לזעזוע אשר יתכן וימנע ממנה לשוב לבצע טעויות נוספות בעתיד.

ב"כ הנאשמת עתרה להסתפק בתקופת מעצרה של הנאשמת ולהימנע מהטלת קנס וזאת לאור היות הנאשמת נעדרת אמצעים.

דבר הנאשמת

הנאשמת, בדבריה בפני, מסרה כי ביצעה טעות, שילמה עליה ולא תשוב לבצעה בעתיד.