גזר דין בתיק פ 3621/05

הנאשם הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בהתפרצות לדירה וגרימת היזק בזדון לדירה כמפורט בכתב האישום. ההתפרצות בוצעה באוקטובר 2004 יחד עם שני אחרים. השלושה פרצו לדירה הנמצאת בקומה שלישית או רביעית דרך פיר המעלית: עלו לגג המעלית משם לחדר המעלית על הגג וממנו למרפסת הדירה ודרכה לדירה עצמה.

הנאשמים גנבו מהדירה כספת שבה תכשיטים וכסף. במהלך הפריצה שברו דלתות וארונות שבדירה וכן את דלת הכספת.

הנאשם עבד מספר שנים כטכנאי מעליות והוא זה שידע לעצור את המעלית בין הקומות כדי לאפשר לשותפיו לעשות את דרכם מגג המעלית לדירה, כמפורט לעיל.

הנאשם עצמו נותר מחוץ לדירה על מנת  לאבטח את חבריו בעת ההתפרצות.

לנאשם 3 הרשעות קודמות, אחת בעבירות רכוש ושתיים בעבירות אלימות. הרשעתו האחרונה משנת 98. עד כה לא הוטלו על הנאשם עונשי מאסר בפועל.

לבקשתו הופנה לשירות המבחן, וזו תמצית הנתונים שהובאו לגביו בתסקיר: היה בקשר עם שירות המבחן לפני 8 שנים ועבר בליווים תהליך משמעותי של גמילה מסמים בקהילה טיפולית "אילנות". לדבריו מאז ועד היום נקי מסמים. מבחינת תעסוקה: עבד כטכנאי מעליות, פוטר בנסיבות לא ברורות, ניסה כוחו בניהול עסק ונכשל ולדבריו צבר חובות כספיים כבדים. שירות המבחן מציין כי לא קיבל מהנאשם תמונה מלאה על הסיבה להסתבכות הכספית שלו. בעבר, בתקופה בה היה מכור לסמים, ניהל אורח חיים בעייתי. לטענתו, חזרתו לדפוסים עבריניים היא תוצאה של מצוקה כלכלית. הוא התקשה לשתף את קצינת המבחן במהות הקשר בינו לבין שותפיו לעבירה, וזאת להערכתם מתוך קושי להתמודד עם העובדה שחזר לדפוסיו מן העבר. הנאשם הביע נכונות להליך טיפולי שיעזור לו לבחון את מצבו היום.

שירות המבחן מציע להעמידו בפיקוחם למשך שנה.

התביעה עותרת לעונש של מאסר בפועל ומאסר מותנה.

מנגד, מבקשת ההגנה לאמץ את ההמלצה של שירות המבחן, בציינה כי חלקו של הנאשם בעבירה קטן משל האחרים, הוא התנתק מקשריו עם שותפיו לעבירה והמערכת המשפחתית התהדקה לאחר לידת תינוק.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, אני סבורה כי עמדת התביעה לעונש היא הנכונה. לאור נסיבות העבירה- תכנונה והידע המקצועי של הנאשם שסייע לביצועה וכן חומרתה בכך שהנאשמים גנבו מתוך הדירה כספת, לא ניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת רכיב של מאסר.

שמעתי את אשת הנאשם כעדת אופי ואני מאמינה לה שהיא מגנה את מעשי בעלה ורוצה להאמין שלא יחזור לסורו, אולם לצערי לא די בכך כדי לחלצו מעונש מאסר של ממש.

לאור כל זאת אני גוזרת על הנאשם 20 חודשי מאסר, מהם 10 בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים עבירות של התפרצות וגניבה, וכן 6 חודשי מאסר על תנאי לאותה תקופת תנאי, שלא יעבור עבירה של גרימת היזק בזדון.

מתקופת המאסר ינוכו 3 ימי מעצר.

מוצגים יוחזרו לבעלים, כלי פריצה יושמדו.

הנאשם ישלם פיצוי למתלונן בסך 2,000 ש"ח, וכן קנס כספי של 1,000 ש"ח.

הפיצוי והקנס ישולמו בתשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 750 ש"ח כל חודש, תחילה הפיצוי ואח"כ הקנס. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלונן שאת פרטיו תמסור התביעה למזכירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

ניתן היום כ"א בשבט, תשס"ו (19 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.