גזר דין בתיק פ 3615/02

ביום 14.2.06 ניתנה הכרעת דיני המפורטת, בה הורשע הנאשם בסעיפי כתב האישום הבאים:

בניה ללא היתר - עבירה על סעיפים 145, 204(א),205, 208(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה,   תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר - עבירה על סעיפים 156, 204(א), 204(ג) ו 208(א) לחוק התכנון והבניה.

שימוש ללא היתר - עבירה על סעיפים 145, 204(א) ו 208 לחוק התכנון והבניה.

ביצוע עבודה ללא היתר - עבירה על סעיפים 204(א) ו 208(א) לחוק התכנון והבניה ועל תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשל"ז-1967.

עבירה על סימנים ד' ו ה' לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

העובדות עפ"י כתב האישום:

ביום 15.4.02 ביקר מפקח הבניה מטעם המאשימה מר רון ניסטל במקרקעין הנמצאים בגוש 11771 משק 65 בישוב צרופה הנמצא בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל (להלן: "מקרקעין"). בעת הביקור מצא המפקח  כי הנאשם בנה במקרקעין 4 מבנים עשויים מבלוקים ובטון בשטח של כ- 40 מ"ר כל אחד ולכל מבנה פרגולה בשטח של כ-4 מ"ר (להלן: "המבנים").

על המקרקעין חלה התוכנית המאושרת מש"ח 17 שפורסמה למתן תוקף בילקוט פירסומים 3221  בעמ' 2855 מיום 4.7.1985 המייעדת את המקרקעין כקרקע חקלאית.

המבנים שימשו לצרכים מסחריים ולצרכי מגורים.

הנאשם  הינו מי שהוחזק כבעלים במקרקעין ו/או מי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר ו/או מי שמשתמש במבנים שימוש חורג ללא היתר ובניגוד להוראות התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה ו/או מי שבנה את המבנים.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי מדובר בבנייה נרחבת של 4 צימרים אשר נעשה לפחות בחלקם שימוש שלא כדין ולצורך עסקי .

ב"כ המאשימה הדגיש כי לאור העובדה שכתב האישום הוגש לפני כ-4 שנים, הנאשם לא הפסיק את השימוש במבנים ועל כן ביקש להחמיר עם הנאשם ולגזור עליו את העונשים הבאים:

1.         מאסר על תנאי.

2.         צו הריסה שיוטל על הנאשם לביצוע בתוך תקופה קצרה ובאם הנאשם לא יהרוס בעצמו מבקש ב"כ המאשימה לתת רשות לוועדה המחוזית להרוס את המבנים על חשבונו של הנאשם.

3.         קנס כספי נכבד.

4.         להחתים את הנאשם על התחייבות שלא יעבור עבירה נוספת על חוק התכנון והבניה.

5.         לרשום הערת אזהרה לכל צו שינתן.