גזר דין בתיק פ 3505/02

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו עבירות של איומים-עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין") ותקיפה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי סעיף 379+382(ב)(1) לחוק העונשין.

עפ"י עובדות כתב האישום ביום 12.10.01, במקום עבודתה של גב' רחל לוי אשתו של הנאשם (להלן:"המתלוננת") במרכז המסחרי בערד, איים הנאשם בפגיעה ברכוש המשרד, בכך שאמר למתלוננת שאם לא תבוא איתו למוסך הוא ישבור את המחשבים במקום.

עוד מיוחס לנאשם כי בחודש פברואר 2000, בביתם של המתלוננת והנאשם, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת בכך שאחז בה בחוזקה.

בנוסף, הודה הנאשם במסגרת צירוף תיקים בכתבי האישום המתוקנים ב:

ת.פ 3741/03 -  המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן ביום 29.4.03, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת בכך שירק על ידה הימנית.

ת.פ 2390/03 - המייחס לו עבירות של היזק בזדון-עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין ואיומים. עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן מיוחס לנאשם כי ביום 3.1.03 גרם הנאשם נזק בזדון לתיקה של המתלוננת בכך שבעט בתיק בעת שהתיק היה תלוי על דלת החדר וקרע את הרצועה של התיק.

עוד מיוחס לנאשם במסגרת כתב אישום זה כי במהלך שנת 2002, איים בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת בכך שאמר לה "צריך להגיע הזמן שאני אחנך אותך בסטירות" וזאת בכוונה להפחידה.

כמו כן ובמסגרת הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמה כי ישלח הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן אודותיו, אשר יבחן את שאלת אי הרשעתו בדין. התביעה מצידה התחייבה לקבל את המלצות שירות המבחן לעניין העונש.

שירות המבחן ביקש לדחות את מתן התסקיר אודות הנאשם מספר פעמים כאשר התסקיר הראשון היה אמור להתקבל ביום 13.7.05, אך מפאת עומס בפניות נאלץ שירות המבחן לבקש דחייה של ששה חודשים.

ביום 20.12.05 הגיש שירות המבחן תסקיר ראשוני המבוסס על מפגש קבוצתי למיון וקליטה שלקח בו הנאשם חלק. אולם, תסקיר זה לא נגע כלל בשאלת הרשעתו של הנאשם ולא פרס בפני בית המשפט יריעה מספקת אודותיו לשם מתן החלטה.

שירות המבחן הודיע בתסקירו זה כי אחת הסיבות לאי גיבוש תסקיר ממצא הינה ביטולו של הנאשם את הפגישה הפרטנית שהיתה קבועה לו מסיבות רפואיות.

בתסקיר מיום 8.3.06,שוב לא הובאה כל התייחסות לשאלת הרשעתו של הנאשם.שירות המבחן מוסר לבית המשפט כי נערכה פגישה פרטנית אחת עם הנאשם אולם הפגישה השניה בוטלה על ידו עקב מחלת בנו.

שירות המבחן מבקש דחייה נוספת לעריכת תסקיר והדיון נקבע ליום 10.7.06.

מהתסקירים הראשוניים שהוגשו עולה כי הנאשם מנהל מוסך בערד, פרוד,אב ל-3 ילדים בטווח הגילאים 14-25 שנה.בנו הקטן נמצא ברשותו,הבן האמצעי בן ה-21 מתגורר אצל המתלוננת,והבת הבוגרת מתגוררת באופן עצמאי.

בדיון מיום 10.706,טען ב"כ הנאשם לזלזול והתמהמהות מצד שירות המבחן אשר לא הגיש אף בדיון זה תסקיר אודות הנאשם.כמוכן טען כי לא יתכן ששנה אחרי תסקירו הראשון לא הגיש שירות המבחן תסקיר ממצה וסופי ובו התייחסות לעניין ההרשעה.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעניין העונש ביקש מבית המשפט להרשיע את הנאשם בדין ולהסתפק בלהטיל עליו עונש מאסר הצופה פני עתיד ופיצוי למתלוננת.

מנגד,ב"כ הנאשם מבקש מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם בדין ולחילופין היה ובית המשפט יחליט להרשיעו, להטיל עליו התחייבות כספית להימנע מעבירה דומה.

עוד מבקש ב"כ הנאשם ליתן משקל לכך ששירות המבחן לא השלים מלאכתו בהגשת תסקיר הבוחן את שאלת ההרשעה מסיבותיו שקשורות בו ולא בנאשם ולהתייחס למקרה כאילו הוגש תסקיר חיובי.