גזר דין בתיק פ 3458/06

הנאשם הורשע על  פי הודאתו בביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965, (להלן: "החוק").

על פי האמור בכתב האישום -

ביום 21.2.05 הורשע הנאשם בבית משפט השלום בחדרה בת.פ. 4439/02 (להלן: "התיק הראשון") בכך שבשנת 2002 או בסמוך ביצע עבודות בנית סככה בגודל של כ - 270 מ"ר, המשמשת כנגריה, זאת בחלקה 43 גוש 11284 בסמוך לפארדיס, ללא היתר כדין ובניגוד לחוק.

הנאשם ניצטווה בין השאר להרוס את המבנה עד ליום 21.2.06 ולהפסיק כל שימוש בו מאותו יום, זולת אם יהיה לו היתר כדין.

ביום 23.11.06 נמצא, כי הנאשם לא הרס את המבנה נשוא האישום.

עד הגשת האישום אין לנאשם היתר בניה.

עוד על פי האישום, במהלך התקופה, עד מועד הגשת האישום ועד בכלל, משתמש הנאשם במבנה ללא היתר כדין, שימוש לעסק נגריה.

הנאשם עושה במבנה שימוש טעון היתר, ללא היתר ובסטיה מתכנית.

בשל כל אלה הורשע הנאשם בעבירות בניגוד לסעיפים - 210, 221, 255, 145, 156(א), 204(א)+(ג), 205, 208, 219 ו - 218 לחוק וסעיפי חלק א' פרקים ד' ו - ה' לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

לענין העונש, העיד מטעם הנאשם מר מוחמד מחאמיד, מהנדס המועצה בתחומה נמצאים המקרקעין (להלן: "המהנדס").

לדברי המהנדס, הישוב בו עסקינן מונה כ - 10,000 תושבים ונמצא בתחום מרחב תכנון שומרון. על פי תוכנית המיתאר הקיימת, לא הוקצה ליישוב שטח לתעסוקה ומלאכה ובמשך כ - 50 שנה סובל הישוב מהיעדר שטחים מתאימים.

לפיכך, התעסוקה מתבצעת מתחת לבתי התושבים, באמצעות בתי מלאכה. עסקינן בגורם המהווה מיטרד לציבור, ויש בו אף סכנה בטיחותית, בפרט שמדובר בישוב צפוף בניה. מוסדות התכנון התייחסו לבעיה האמורה ולפני כ - 5 שנים, הוכנה תוכנית אב ע"י המועצה, תוכנית שאומצה ע"י מוסדות התכנון. בין היתר, תכליתה של התוכנית הינה מציאת פתרונות עבור שטחי תעסוקה ומניעת מטרדים בישוב. תוכנית האב כוללת הסטת כביש מס' 4, הגובל ביישוב מכוון מערב, מערבה מנתיבו הנוכחי, תוך הקצאת כ - 200 דונם עבור שטחי תעסוקה ומע"ר. המהנדס מעריך את שלב הביצוע של התוכנית בכ - 3 עד 5 שנים.

לכשתצא התוכנית מן הכוח אל הפועל, בכוונת המועצה להביא להכשרת הפעילות הלא חקלאית שנמצאת במקרקעין האמורים. הדגיש המהנדס, כי אמנם עסקינן בקרקע חקלאית אך היא אינה בעלת מרכיבים המאפיינים קרקע חקלאית מבחינת ייערות או מרכיב נופי סביבתי.

אשר לשימוש החורג, הבהיר המהנדס, כי הוגשה בקשה להכשיר את השימוש החורג בו כושל הנאשם, הבקשה אושרה ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה והומלצה לאישור לועדה המחוזית, זאת במסגרת מדיניות הועדה המקומית התומכת במתן אפשרות לשימושים חורגים לתקופה קצובה ותוך אפשרות לחדול מן השימוש האמור ולהחזיר את המצב לקדמותו. 

בטיעוניו לעונש, הגיש ב"כ המאשימה מסמכים הקשורים בשני הליכים קודמים שהתנהלו בגין המבנה נשוא האישום.

ב"כ המאשימה הדגיש, כי הנאשם בנה בעבר מבנים והשתמש בהם שלא כדין תוך הפרת צו מנהלי. הנאשם הועמד לדין ונדון בשל מעשיו.

בהמשך, הרחיב הנאשם את המבנה תוך המשך השימוש האסור בו. בשל כך, הועמד לדין פעם נוספת ובין היתר נגזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי, אשר הינו בר הפעלה בתיק הנוכחי וכן חוייב הנאשם בחתימה על התחייבות להימנע מעבירה בה חטא אותה יש לחלט.

לגישת המאשימה עסקינן בעבירות חמורות והפסיקה בהקשר לכך ידועה ומוכרת.

כפועל יוצא מכל האמור לעיל, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, להורות על הפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, לחלט את סכום ההתחייבות עליה חתם הנאשם בתיק הראשון, להטיל על הנאשם מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות נוספת, תוך מתן דגש לעובדה, כי השימוש האסור במקרקעין הינו שימוש מסחרי הנעשה לצרכים כלכליים.