גזר דין בתיק פ 3235/04

1.         בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, נרשמו נאשמות 1 ו - 2 כעוסקות מורשות ונאשם 3 היה מנהלן הפעיל.

2.         נאשמים 1 ו - 3, הורשעו, עפ"י הודאתם, באישום הראשון ב - 10 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים במועד שיש להגישם, בתקופה שבין יולי 2003 ל - מאי 2004, עבירות לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 בקשר עם סעיפים 67 (א) + 69 + 88 (א) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו 1975 וביחד עם תקנות 20, 23 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו  - 1976 ונאשם 3 הורשע גם עפ"י סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975.

            נאשמים 2 ו - 3 הורשעו, עפ"י הודאתם, באישום השני  ב - 2 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ תקופתיים במועד שיש להגישם בתקופה שבין אוגוסט 2002 לאוקטובר 2002,  עבירות לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 בקשר עם סעיפים 67 (א) + 69 + 88 (א) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו 1975 וביחד עם תקנות 20, 23 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו  - 1976 ונאשם 3 הורשע גם עפ"י סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975.

3.         ב"כ המאשימה עתרה להטיל על נאשמות 1 ו - 2 קנס ועל נאשם 3, מאסר בפועל לתקופה

מרתיעה, מאסר על תנאי וקנס ההולם את הנזק שנגרם.

בטיעוניה ציינה, כי הנאשמים 1 ו-3 הסירו את המחדלים באישום הראשון ע"י כך שהעבירו את קרן המס, נותרה יתרת חוב מריבית ומקנסות בסך של כ- 10,000 ש"ח.

הנאשמים 2 ו-3 לא הסירו את המחדלים באישום השני וסכום קרן המס כ- 35,000 ש"ח. למרות הבטחות הנאשמים, המחדלים לא הוסרו וקיים חשש ממשי שהמחדלים לא יוסרו.

4.         ב"כ הנאשמים עתר להטיל על  נאשם 3 מאסר על תנאי מרתיע וקנס נמוך. בטעוניו ציין, כי לנאשמים אין הרשעות קודמות. נאשמות 1 ו-2 אינן פעילות תקופה ארוכה.  הנאשם נשוי, אב לשני ילדים, אינו עובד ואשתו משתכרת כ - 4,000 ש"ח. בשל קשיים כלכליים, הנאשם מתגורר בבית חמותו ומשלם במסגרת איחוד תיקים 200 ש"ח בחודש. 

ב"כ הנאשמים טען, כי אין מקום בתיק זה לעתור למאסר בפועל, שכן נאשם 3 ניסה להסיר את כל המחדלים אבל כתוצאה מ"קשיים בירוקרטיים", לא ניתן היה להסיר את המחדלים.

5.         הפסיקה קבעה, כי יש להחמיר בענישתם של עברייני מס המשולים כמי ששלחו ידם

לקופה הציבורית.

בפסקי דין רבים נאמר, כי מלאכת הענישה בנוגע לעבירות כלכליות, חייבת לראות לנגד עיניה את הקורבנות בכוח: את המדינה שקופתה נשדדת ואת האזרח שחלקו בקופה נשדד והוא האחרון מרגיש נגנב, מרומה ומופלה, שכן בעוד הוא  עובד ומשלם חלקו, בא חברו ולוקח מקופתו או מעלים הכנסתו שלו. כן נקבע, כי אין בבעיותיהם הכלכליות של הנאשמים, כדי להצדיק את מעשיהם ולהקל  בעונשם. ואין להקל בעונשם של המורשעים בעבירות מס שאינם מסירים את כל המחדלים.

6.         לבקשת ב"כ הנאשמים, הדיונים בתיק נדחו מספר רב של פעמים על מנת לאפשר לנאשמים להסיר את כל המחדלים, אולם נאשמים 2 ו - 3 לא הסירו את המחדלים באישום השני.

7.         בבואי לגזור את דינם של הנאשמים, שקלתי מחד, את חומרת העבירות שביצעו הנאשמים וההיבט הציבורי, אשר בא לידי ביטוי במדיניות הענישה, כפי שנסקרה לעיל ומאידך שקלתי שהנאשמים נעדרי הרשעות קודמות, הודו, חסכו מזמנו של ביהמ"ש, קרן המס בגין המחדלים באישום הראשון הוסרה וכן את נסיבותיו האישיות של נאשם 3.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לקולא והן לחומרא, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:

לכל אחת מהנאשמות - קנס בסך 500 ש"ח.

לנאשם 3:

א.         חודשיים מאסר בפועל, שניתן יהיה לרצותם  בעבודות שירות  בכפוף לחוות דעת חיובית

של הממונה על עבודות שירות.