גזר דין בתיק פ 3152/04

1.       מבוא

          בתאריך 4.9.03, בשעות הקטנות של הלילה, לאחר בילוי בשני פאבים שבהם שתה משקאות אלכוהוליים, נהג הנאשם ברכב מסוג סוזוקי לכיוון נהריה. במהלך נהיגתו התקרב הנאשם לקטע כביש שבו בוצעו עבודות סלילה.

          אחד מנתיבי הכביש היה חסום על ידי מחסום משטרתי ואתר העבודה היה מסומן על פי כל הכללים: חרוטי סימון, קונוסים שעליהם נצנצים, הונחו על פני הכביש; תמרורים הגבילו את מהירות הנסיעה באופן מדורג על פני כברת דרך ארוכה לפני אתר העבודה עצמו. התמרור האחרון הורה על הגבלת המהירות ל- 60 קמ"ש; לפני מקום הסלילה עמד באמצע הכביש נגרר עם חץ מואר מהבהב לכיוון שמאל, חץ שניתן לראותו מרחוק על נקלה; במקום עמדה ניידת משטרה כשמנורותיה הכחולות (ה"צ'קלקות") דולקות וארבעה מהבהבים דולקים ומופעלים; במקום היו כלים כבדים כגון מכונה ניידת, מטאטא כביש, ופינישר (מיישר אספלט) שבהם השתמשו לצורך ביצוע העבודה. כל כלי כזה היה בצבע צהוב ועל גגו היה פנס מהבהב בצבע כתום אשר עבד ללא הפסקה (עמ' 6). בנוסף לכך עמד במקום שוטר עם פנס דולק בידו.

          הנאשם נהג את הרכב בפזיזות שבאה לידי ביטוי בקלות דעת ובשויון נפש באשר לאפשרות התרחשותה של תוצאה קטלנית. הנאשם נהג באופן מופקר והתעלם מכל התמרורים, הסימנים וההתראות הנ"ל. הוא נהג במכונית במהירות מופרזת ולא האט את מהירות נסיעתו עם התקרבו לאתר העבודות האמור. הוא פגע במחסום המשטרתי, חדר דרך המחסום ונכנס לאתר העבודה החסום. שוטר עמד מולו וניסה, באמצעות פנס דולק ונפנופי ידיים, להביא לעצירת הרכב. הרכב לא ציית. המכונית פגעה בניידת המשטרה ולאחר מכן פגעה חזיתית במטאטא כביש, הראשון בשיירת כלי העבודה באתר. מהירות הרכב שבו נהג הנאשם, עובר לתאונה, היתה 108.23 קמ"ש (כשמהירות הנהיגה במקום היתה מוגבלת ל- 60 קמ"ש בלבד). 

          כתוצאה מן התאונה נהרגה זוהר בויימל ז"ל, שנסעה במכונית וישבה במושב שליד הנהג, הנאשם עצמו ושני נוסעים נוספים, ענבר גרינר וגיא מסד, שישבו במושב האחורי ברכב, נחבלו חבלות של ממש.

          הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן- "החוק") וסעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן- "הפקודה"); נהיגה במהירות מופרזת- עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות") וסעיף 38(2) לפקודה; נהיגה במהירות בלתי סבירה- עבירה לפי תקנה 51 לתקנות וסעיף 38(2) לפקודה, וחובת חגירה של חגורות בטיחות- עבירה לפי תקנה 83ב לתקנות.

          מהו העונש שראוי לגזור על הנאשם בגין העבירות שבהן הורשע? זוהי השאלה שבה אני מתחבט כאן.

2.       ראיות התביעה לעניין העונש

          התובע המלומד, עו"ד ערן בר-אור, הגיש את גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם המכיל 3 הרשעות קודמות שאינן מכבידות . כן הוגש העתק מכתב האישום ופסק הדין בגין הרשעה נוספת, מיום 18.11.98, בגין נהיגת רכב בעת שהנאשם היה תחת השפעת סמים משכרים, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה (כל אלה יחדיו סומנו ת/18).

          במסגרת הראיות לעניין העונש העידה התביעה את אביה של זוהר המנוחה, ד"ר יאיר בוימל.

          ד"ר בוימל סיפר על כך שהמנוחה היתה צעירה יפהפיה, אינטליגנטית, חריפת שכל וברוכת כשרונות בתחומים רבים, שהעשירה את חיי המשפחה. הוא דיבר על כאבה הרב של המשפחה על אובדנה של המנוחה ועל החלל הגדול שהותירה פטירתה בחייהם. לדבריו, למן האסון הם חיים "חיים של נכות". אבי המנוחה דיבר על כך שאירוע התאונה הינו -

"(...) ביטוי מזעזע לנצחון של חטא השאננות, של טמטום, של חוסר אחריות, של זלזול, בטחון עצמי שנשען על ריקנות".

          אבי המנוחה סיים את דבריו באומרו כי מן הראוי שיצא מסר מתחת ידו של בית המשפט "(...) שלא ניתן לחמול על מי שבית המשפט מצא אותו אשם בהריגה. אין עניין של נקמה. שום דבר לא יחזיר את הגלגל לאחור, יש פה עניין ציבורי רב מעבר לפרשה הטראגית הזו של מה שקרה".

3.       ראיות ההגנה לענין העונש

          הנאשם הוא צעיר יליד שנת 1974. ביום התאונה היה כבן 29 שנים. כיום הוא מהנדס מכונות העוסק בפיתוח מוצרים הנדסיים (עמ' 97).

          ההגנה העידה חמישה עדי אופי במסגרת ראיותיה לעניין העונש:

          מר ויקטור מסדהוא אביו של גיא מסד, אחד מנוסעי המכונית שנפצעו בתאונה הנדונה. לדבריו, גיא "נפגע קשה מאוד. הוא קבל זעזוע מוח חזק עם שברים של זכוכיות בגולגולת" (עמ' 96). הוא סיפר כי מלבד היות הנאשם חברו של גיא, היה הנאשם בן זוגו שלו לספורט הצלילה. לפני התאונה היה הנאשם "(...) ילד תוסס, חכם שיכולתי לסמוך עליו בצלילה (...)", ולמן התאונה הנאשם הוא "שבר כלי".

          מר רועי ויסמןהינו בעלים של חברת ספנות. הוא מכיר את הנאשם עוד מתקופת שירותם הצבאי על ספינת "דבורה" שהעד היה מפקדה. העד סיפר על כך שבעת התקלות עם מחבלים תפקד הנאשם בצורה מעולה ולתפקודו היה חלק מכריע בכך שכוחותינו יצאו כשידם על העליונה. העד הוסיף וסיפר על כך שבאירוע אחר סייעו יכולת האלתור והתושיה של הנאשם  לחלץ כח של שייטת 13 שהיה תקוע בלב ים.

          העד סיפר כי הנאשם היה, בעבר, אדם שמח המצוי תמיד במצב רוח טוב. הנאשם של היום מופנם, עצוב וניכר בו שהפגיעות שנפגע הן גם חיצוניות וגם פנימיות.