גזר דין בתיק פ 3128/04

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי הסעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק") ונשיאת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק.

          במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי יוגש תסקיר של שירות המבחן בעניינו של הנאשם וכי הטיעון לעונש יהיה חופשי.

          שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם ובאי כח הצדדים השמיעו את טענותיהם לעניין העונש. עתה הגיעה שעת גזר הדין.

2.       עובדות כתב האישום המתוקן

          בכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה הנאשם, נטען כי בתאריך 7.8.04, סמוך לשעה 23:00, נסע המתלונן אמג'ד ותד (להלן - "המתלונן") במכוניתו בכפר ג'ת. לפתע חסם את נתיב נסיעתו רכב סובארו בצבע כחול שהיה נהוג בידי הנאשם.

          המאשימה טענה כי המתלונן צפר לנאשם כדי שזה ימשיך בנסיעה והנאשם סימן למתלונן בידו להמתין.

          לאחר האמור לעיל החל הנאשם בנסיעה והמתלונן נסע אחריו ועקף אותו. בין השניים התפתח ויכוח מילולי והשניים עצרו בצד הדרך וירדו מרכביהם "תוך שהנאשם אוחז בידו סכין אותה החזיק שלא כדין".

          המאשימה טענה כי במהלך הויכוח בין השניים דקר הנאשם את המתלונן בחלק ימין של גבו העליון ונמלט מהמקום.

          המתלונן הובהל לבית החולים הלל יפה בחדרה שם אובחן כסובל מפגיעה נוירולוגית: הוא איבד תחושה בכל פלג גוף שמאל ורגל ימין.

          בכתב האישום נטען כי נכון למועד הגשת כתב האישום עדיין היה המתלונן מאושפז בבית החולים כשהוא חסר יכולת מוטורית לשלוט על רגליו.

          המאשימה טענה כי "במעשיו המתוארים לעיל דקר הנאשם את המתלונן שלא כדין באמצעות נשק קר וכתוצאה ממעשיו נגרמה למתלונן חבלה חמורה".

3.       תסקיר שרות המבחן למבוגרים

א.      הנאשם הינו צעיר כבן 22.5 שנים (יליד 23.12.1982). הוא רווק ולפני ביצוע העבירה הנדונה הוא למד במכללת רמת גן מיגון ומערכות שמע לרכב.

          מזה כששה חודשים שוהה הנאשם במעצר בית בבית אחותו בכפר ימא.

ב.       קצין המבחן, מר סאמר עתאמנה ציין בתסקירו כי בשיחה שקיים עם אבי הנאשם הוא התרשם מחרדתו של זה מתוצאות ההליך המשפטי ומן האפשרות שיוטל על בנו, הנאשם, עונש של מאסר לריצוי בפועל. האב תיאר את אישיותו החיובית של הנאשם ואת התנהגותו הנורמטיבית. קצין המבחן ציין כי התרשם כי האב מגונן על בנו, חרד לגורלו ומתקשה לראות את הצד הבעייתי שבהתנהגותו.

ג.       קצין המבחן ציין בתסקירו כי הנאשם הודה בפניו בביצוע העבירה והביע חרטה על מעשהו.

          לדברי קצין המבחן הנאשם -

"(...) גילה אמפטיה, הבנה לכאבו וסבלו של המתלונן. מוחמד (היינו, הנאשם. ע.ג.) מכיר בחומרת מעשהו ובהשלכותיו. אומנם מוחמד מקבל על עצמו אחריות מלאה לביצוע העבירה, אם כי טען בפנינו כי ביצעה מתוך הגנה עצמית".

הנאשם חרד מתוצאות הדיון ומן האפשרות כי יישלח לרצות מאסר בפועל. חוויית המעצר היתה קשה ומפחידה עבורו. ולדברי קצין המבחן "קשה לנו להעריך כיצד תהיה תגובתו באם יישפט למאסר בפועל. משיחותינו עמו התרשמנו שמוחמד מוצף חרדה שהולכת וגוברת ככל שהדיון מתקרב. התרשמנו שהינו שרוי במצב נפשי קשה המקשה עליו לנהל אורח חיים נורמטיבי".