גזר דין בתיק פ 2953/05

הנאשם, אבירם כדורי, יליד שנת 1977, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה חבלנית, של המתלונן, אלעד בירנצוויג, לרבות ניסיון להיזק בזדון, וניסיון תקיפה של חברו של המתלונן.

האירוע נשוא כתב האישום התרחש בתאריך 6/12/02, בשעת צהריים, עת הגיע המתלונן לסניף "פיצה האט", ברחוב ארלוזורוב, בתל אביב, מקום בו הותקף על ידי הנאשם, שהיה מנהל הסניף, כשהעילה לתקיפה היתה עקבות שהותיר המתלונן ברצפת הסניף, אותה שטף באותה עת הנאשם, כשבתגובה לכך דחף הנאשם את המתלונן מחוץ לסניף ובהמשך הלם והצליף בו בעזרת שרשרת ברזל וגרם למתלונן לפגיעות שהתבטאו בחתך של 5 ס"מ בקרקפתו, שהצריף תפרים, וסימני חבלה אחרים, לרבות נזק לקסדה, שהחזיק המתלונן בידיו, בהמשך התקרית אף ניסה הנאשם לתקוף את חברו של המתלונן.

כתב האישום בפרשה זו הוגש בשנית, בתאריך 13/4/05, לאחר איתור הנאשם.

אין לחובת הנאשם עבר פלילי והוא הופנה לשירות המבחן, שהמציא תסקיר בעניינו, הממליץ על אי הרשעתו, המלצה אותה מבקש סנגורו, עו"ד נודל, לאמץ, כאשר המלצה זו אינה מקובלת על המאשימה, שב"כ עותר להטלת עונש מאסר ממשי על הנאשם, לרבות חיובו בפיצויים למתלונן, נוכח התנהגותו התוקפנית והפוגענית.

האירועים בגינם הורשע הנאשם מגלים חומרה רבה.

מדובר בהתפרצות אלימה, שלוחת רסן ומסוכנת של הנאשם, שלא נרתע מלעשות שימוש בשרשרת ברזל, באמצעותה תקף את המתלונן ופצעו בראשו ובחלקי גוף אחרים, בשל עילה של מה בכך, ומבלי שקדמה מצידו של המתלונן התנהגות קנטרנית כלשהי כלפי הנאשם.

תסקיר שירות המבחן מעלה אכן היבטים, העשויים לשמש לקולא בעניינו של הנאשם, שהינו נשוי, אב לילד כבן שנה ושמונה חודשים, ללא עבר פלילי, העובד כעת כסוכן בחברה לשיווק בשר.

לעניין מקום עבודתו הקודם, הומצאה המלצה מהמעביד באשר לתפקודו הטוב, האמין והמסור של הנאשם.

עוד צויין בתסקיר, כי הנאשם נטל אחריות מלאה על התנהגותו ותרץ את התנהגותו בכך, שחש מאויים, ועל כן פעל מתוך תחושות אלו ואובדן שליטה מוחלט, מבלי שהתכוון לפגוע במתלונן.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם חש חרטה כנה על התנהגותו הבעייתית.

הנאשם גם הביע חשש, כי הרשעה בדין עלולה לפגוע בו בתחום התעסוקתי, אליו הוא עתיד לפנות בעתיד.

היבטים חיוביים אלו, העולים מתסקיר שירות המבחן, יש בהם לשמש, במידה הראויה, בכל הנוגע למידת עונשו של הנאשם, אך אין באלו כדי לשלול מחומרתה היתרה של העבירה, בה הורשע הנאשם, שהפגין מידת תוקפנות חריגה בהיקפה, כלפי המתלונן, גרם לפציעתו ונתלה בטענה, שהופרכה, כי חש מאויים, כשעולה מצידו התנהגות תוקפנית, שאותם יזם מלכתחילה, ללא כל מעשה של התגרות מצד המתלונן.

בסיכומם של דברים, חומרת העבירה ונסיבותיה, ומידת הפגיעה שניכרה במתלונן, מחייבים במקרה זה, הותרת הרשעת הנאשם על כנה, ואין מקום ליתן עדיפות, לשיקולים האחרים, האישיים והאינדיבידואליים, הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם או לעניין שיקומו ולקריטריונים מקלים אחרים, כפי שאלו נמנו בע.פ. 2083/96, תמר כתב נ' מדינת ישראל, כנימוקים שמצדיקים ביטול הרשעת הנאשם.

מתוך ששקלתי לצד הקולא, את מצבו הכולל של הנאשם, כפי שהינו משתקף בתסקיר שירות המבחן, גילו הצעיר, מצבו המשפחתי הנוכחי והעדר עבר פלילי, ניתן להימנע, זאת באופן חריג, מהטלת מאסר ממשי על הנאשם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע, כדלקמן:

א. 9 חודשי מאסר, שיהיו על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה שהינה אלימות פיזית כלפי גוף אדם, במשך תקופת התנאי.

ב. קנס כספי בסכום של 1,500 ש"ח או 30  ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב - 3 תשלומים שווים ורצופים, של 500 ש"ח כל אחד.

הראשון בהם ביום 1/1/08.