גזר דין בתיק פ 2700/04

1.         הנאשם יליד 1965, הורשע על פי הודאתו לאחר צירוף תיקים, בעבירות המפורטות להלן:

א.                  ת.פ. 2700/04 - הפרת הוראה חוקית, שתי עבירות על סעיף 287 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), שנעברו בתאריכים 3.5.04 ו-3.7.04 וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק שנעברה בתאריך 3.7.04. הנאשם גנב באתר "נווה מדבר" ברמת-נגב מזומנים בסך 6,770 ש"ח.

ב.                  ת.פ. 2086/04 - גניבת שקית ובה סך 6,869 ש"ח מ"מחסני מזון" בבאר-שבע בתאריך 30.4.04.

ג.                    ת.פ. 1283/04 - החזקת סמים מסוכנים מסוג קוקאין במשקל 0.3771 גרם נטו וחשיש במשקל 0.78 גרם נטו, שניהם לצריכה עצמית בתאריך 9.2.03.

ד.                  תיק פ.א. 1298/04 תחנת דימונה - התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק ועבירת גניבה שנעברו בתאריך 9.4.04 באכסניית מדרשת "ביחד" בירוחם שבמהלכן גנב ארנק שהכיל מזומנים בסך 400 ש"ח, פנקס המחאות, כרטיס אשראי, כרטיס קופת חולים ומצלמה.

ה.                  תיק פ.א. 9710/04 תחנת באר-שבע - הסגת גבול, עבירה לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק והפרת הוראה חוקית, שנעברו בתאריך 3.5.04. 

ו.                    תיק פ.א. 3119/02 תחנת ירוחם - התפרצות לדירה ואיומים, עבירות שנעברו בתאריך 10.10.02.

2.         לנאשם 21 הרשעות במגוון עבירות, לרבות עבירות רכוש, אלימות וסמים. בשנים האחרונות יצא ונכנס את שערי בית הסוהר לעיתים קרובות ונאסר לתקופות ממושכות. לחובתו 3 מאסרים מותנים ברי הפעלה לתקופה המצטברת ל - 34 חודשים.  זאת ועוד: בתאריך 3.11.04 נדון בת.פ. 2245/03 בית משפט השלום ברמלה ל - 20  חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וכעת הוא נושא את מאסרו. בתאריך 1.12.04 נדון ל - 3 חודשי מאסר בפועל ו - 5 חודשי מאסר על תנאי בת.פ. 1792/03 בית משפט השלום באילת.  בה בעת, נעצר עד תום ההליכים בתאריך 16.8.04 בגין ת.פ.  2700/04 דנא. 

כבר בדיון מתאריך 13.9.04 ביקש הנאשם לצרף את ת.פ. 2700/04 דנא לת.פ. 2245/03, שהיה תלוי ועומד כנגדו אותה שעה בבית משפט השלום ברמלה.  בקשה זהה היתה בפיו בדיון שהתקיים בתאריך 3.5.04 בת.פ. 2086/04 דנא בפני כב' סגן הנשיא השופטת שחף.  ואולם בדיון שהתקיים בתאריך 3.3.05 הסתבר שלא עמד בדבריו והתיקים לא צורפו. על רקע זה התגלעה מחלוקת בינו לבין בא כוחו דאז עו"ד אחישר, שלבקשתו שוחרר מהמשך הייצוג. לאחר מכן, ביקש לצרף תיקים. נוכח ריבוי התיקים המצורפים והמאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגדו, מונה לו סניגור חליף.

3.         בטיעוניו לעונש עמד התובע על הרשעותיו הרבות ועל העבירות החמורות שעבר, שלגביהן הוא נותן עתה את הדין.   בנוסף ציין, כי מגזרי-הדין שהושתו עליו עולה, כי אמצעים טיפוליים שננקטו לגביו  - נכשלו. לכן ביקש להשית עליו עונש קשה ומרתיע, שתחולתו מסיום נשיאת המאסר נשוא ת.פ. 2245/03 בית משפט שלום רמלה, ולהפעיל במצטבר את המאסרים המותנים. 

הסניגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם ובצירוף התיקים, שיש בהם, לטעמו, משום הבעת חרטה, לקיחת אחריות על מעשיו, זניחת דרך הפשע והחלטה לחזור למסגרת חיים נורמטיבית.  לדעתו, ראוי לחפוף את המאסרים המותנים ולנכות מהעונש את תקופת מעצרו.  הנאשם, לו ניתנה זכות המילה האחרונה, פרט את נסיבות חייו, גירושיו, שהיו כרוכים בהתנתקות מילדו ואובדן ביתו, טען כי העבירות נעברו על רקע צריכת סמים,  הביע חרטה והוסיף, כי ניתנה לו, זו הפעם הראשונה, הזדמנות להגמל מסמים במסגרת טיפולית בכלא. 

4.         הנאשם תלה את סיבת אי צירוף התיקים שבפנינו ביעוץ משפטי שקיבל בת.פ.  2245/03 בית משפט שלום רמלה.  ההסברים שנתן, אינם מקובלים עלי. שוכנעתי כי היה מודע, לכך שצירוף תיקים בבית משפט ברמלה, יביא לעונש חמור בהרבה מזה שנגזר עליו.  לא למותר לציין את הרושם שהותיר בפני כב' סגן הנשיא השופט זלוצ'ובר (כתוארו אז) שקבע בגזר-הדין בת.פ. 1459/98 כדלקמן: "התרשמתי כי הנאשם הוא בעל יכולת וורבלית המנוצלת באופן פרובוקטיבי. בענין זה מצרף אני התרשמותי והתרשמותו של שירות המבחן. בעקבות יכולת זו הלכתי כנראה כאשר החלטתי ליתן לנאשם הזדמנות ושחררתי אותו בערובה.  מסרב אני להשתכנע וליפול במניפולציה של הנאשם בפעם השניה". תמים דעים אני עם כב' השופט זלוצ'ובר. 

הנאשם גרם נזקים כספיים ניכרים, מה גם שלא השיב את הגזילה לבעליה.  מעיון בטיעוניו לעונש בתיקים שבהם נגזרו עליו מאסרים מותנים ברי הפעלה, עולה תמונה עגומה. הנאשם, כביכול, מביע חרטה על מעשיו, מגייס לעזרתו את נסיבות חייו, מזכיר את בני משפחתו, הסובלים מהמאסר המושת עליו, אך מיד לאחר שחרורו מהכלא, חוזר לסורו.

במקורותינו מצינו: "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.  אחטא - ויום הכיפורים מכפר - אין יום הכיפורים מכפר".  (מסכת יומא, פרק ח' משנה ט').  הנאשם אימץ לו אורח חיים המתאפיין ב"אחטא ואשוב",  וחרטתו אינה חרטה. זאת ועוד: שלושה מאסרים מותנים, לתקופה מצטברת ממושכת, המרחפים מעל ראשו, לא היה בהם כדי להרתיעו.  שוכנעתי, איפוא, כי הוא מזלזל בגורמי אכיפת החוק, ופגיעתו רעה.  לכן, יש להרחיקו מחברה נורמטיבית לתקופה משמעותית.

לקולא התחשבתי בהודאתו באשמה ובצירוף התיקים שחסכו זמן שיפוטי יקר.

5.         נוכח השיקולים דלעיל, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

א.                        24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.                         אני מפעיל מאסרים מותנים כדלקמן:  12 חודשים מת.פ. 1459/98 בית משפט שלום באר-שבע,  18 חודשים מת.פ. 9815/03 בית משפט שלום תל-אביב יפו,  4 חודשים מת.פ. 1040/02 בית משפט שלום דימונה ובסה"כ 34 חודשים באופן ש- 20 חודשים ירוצו במצטבר והיתרה תרוצה בחופף.

בסה"כ ירצה הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום תום נשיאת מאסרו שבת.פ. 2245/03 בית משפט השלום  רמלה. מתקופה זו ינוכו ימי המעצר בגין ת.פ. 2700/04 מתאריך 16.8.04 ועד 3.11.04, המועד בו נגזר דינו בת.פ. 2245/03 בית משפט שלום רמלה.