גזר דין בתיק פ 2566/05

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נשיאת סכין שלא כדין, בניגוד לקביעות הסעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, בכך שבתאריך 12.6.05 סמוך לשעה 01.30 בלילה, ליד מועדון לילה בחיפה, כאשר, בכוונתו להכנס למועדון, החזיק ברשותו את הסכין כשהינה מחוברת למחזיק המפתחות שלו.

לבית המשפט הוגש גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם הימנו עולה כי לנאשם הרשעה קודמת אחת בלבד, מיום 18.2.02, בעבירה של תגרה במקום ציבורי.

בטיעוני התביעה לענין העונש עתרה המאשימה כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי, כאשר הינה מבקשת להדגיש את החומרה שבנשיאת הסכין שיש בה כדי להביא לעשיית שמוש בו, כדוגמת ארועים שהתרחשו לאחרונה.

מאידך, הצביע ב"כ המשיב על נסיבותיו האישיות של המשיב שהינו אדם נורמטיבי, נשוי ואב לילדים, עובד לפרנסתו וכי מסוכנותו שלו - כעולה מן הנסיבות כולן - נמוכה.

הנני דוחה טענתו זו של ב"כ הנאשם, בדבר מסוכנות נמוכה, כאשר, לקביעתי, כל הנושא ברשותו שלא כדין סכין מתקיים בו פוטניצאל של מסוכנות ממשית וזאת גם אם עברו נקי לחלוטין, וכאשר, בענייננו הנני נכונה לראות את הרשעתו היחידה של הנאשם בעבירת התגרה כחסרת משמעות לענין זה.

יתר על כן; חומרת היתר במעשה הנאשם מתבטאת בכך שהחזיק בסכין בפתחו של מועדון לילה, מקום בו נמצא קהל רב של אנשים אשר, בין היתר, שותים משקאות אלכוהוליים וכאשר נקודות המגע והחיכוך שביניהם מרובות וצפופות.

כל זאת כאשר עצם נשיאת הסכין היא המקימה את החשש והסיכון כי בטחונו של אדם או בטחון הציבור יפגעו עקב החזקת הסכין שלא כדין.

כאשר אחת ממטרות הענישה נועדה ליתן מענה להפרות של חוק, כפי שהינן מתקיימות עתה, הפרות הפוגעות בערכים ובאינטרסים ברורים של חברתנו לחיים בטוחים שבהם יוכלו אזרחי המדינה, בין היתר, לבלות במועדון לילה ללא כל חשש כי בילוי שכזה יסתיים בדקירתם בסכין - הרי שרמת הענישה חייבת להיות משמעותית, מרתיעה והולמת.

כאשר האלימות בכלל ותופעת השימוש בסכין בפרט גובות עתה כמעט מדי יום מחיר דמים כבד - יש לעשות להרמתו של רף הענישה באורח משמעותי ומרתיע, כך שענישה סלחנית לא תתפרש בציבור כהתפשרות על ערכים ונורמות ו "תפגע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק" (ע"פ 4872/95, מ"י נ' גל איילון ואח').

אשר על כן הנני דנה את הנאשם למאסר לתקופה של 19 חודשים, מתוכם ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 7 חודשים והיתרה מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

התנאי הוא כי הנאשם לא יעבור העבירה עליה הורשע.

הנני קובעת כי תקופת המאסר בפועל תחושב מיום מעצרו, 12.6.05 ואילך.

הנני קובעת כי תקופת המאסר על תנאי תחושב מיום שחרורו ממאסרו ואילך.

ניתן היום כ' בסיון, תשס"ה (27 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

והודעה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

התובעת: